ביטחון
"מרכבות גדעון": מה באמת עומד מאחורי ההחלטה על המבצע החדש
המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 מצליחה כל יום לשבור שיאים חדשים. החל מאריכות הימים, מהיקף הכוחות שנדרשו למאמץ המלחמה. עכשיו הגיע השיא החדש, מספר שמות המלחמה והמבצעים שלה: מלחמת שבע חזיתות, מלחמת תקומה, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת אוקטובר, מבצע חיצי הצפון, מבצע עוז וחרב, ואתמול כבר זכינו לשם חדש מבצע "מרכבות גדעון". לפי כמות השמות הינו כבר מזמן צריכים לנצח את המערכה הלא נגמרת.
גם עם השם החדש שוב המטרות שקבע הקבינט הן אותן מטרות מלחמה: ״הכרעת והכנעת החמאס בעזה ושחרור כל החטופים״. התוכנית שאושרה בקווים כללים היא זאת: צה"ל יתגבר בשבועיים הקרובים כוחות במטרה להכניס אותם פנימה לתוך הרצועה. בעוד כעשרה ימים נתחיל לראות את שיירות מובילי הטנקים, הנמרות, התותחים והנגמ״שים עושים דרכם מצפון הארץ לעוטף עזה. התוכנית הצבאית כוללת מעטפת הגנה חזקה לכוחות המתמרנים מהיבשה, מהאוויר ומהים תוך הפעלת כלים כבדים לנטרול מטענים והרס מבנים מאיימים.
מרכיב מרכזי בתוכנית הוא פינוי נרחב של כלל האוכלוסייה העזתית מאזורי הלחימה, כולל מצפון עזה, לשטחים בדרום עזה, תוך יצירת בידול בינם לבין מחבלי החמאס – כדי לאפשר לצה"ל חופש פעולה מבצעי. על פי גורם בטחוני בכיר ״בניגוד לעבר, צה"ל יישאר בכל שטח שיוכרע, כדי למנוע את חזרת הטרור, ויטפל בכל שטח שיטוהר בהתאם למודל רפיח שבה שוטחו כל האיומים והיא הפכה לחלק ממרחב הביטחון״.
בדרג המדיני אומרים כי יימשך הסגר ההומניטרי ורק בהמשך לאחר תחילת הפעילות המבצעית ופינוי אוכלוסייה לדרום, תופעל תוכנית הומניטרית, כפי שהוצגה על ידי צה"ל ואושרה בקבינט כאשר היא החלוקה תתבצע באמצעות הפעלת חברות אזרחיות ותיחום השטח שיאובטח ע"י צה"ל, כולל תיחום שטח סטרילי במרחב רפיח מעבר לציר מורג שבו יסוננו הנכנסים ע"י צה"ל כדי למנוע הימצאות אנשי חמאס.
עד כאן התוכנית שאושרה. ומכאן הכוכבית שהוצמדה להחלטה: ״היערכות הכוחות טרם תחילת התמרון תאפשר חלון הזדמנויות עד לסיום ביקור נשיא ארה"ב באזור לביצוע עסקת חטופים על פי ׳מודל וויטקוף׳. במקרה כזה ישראל תשאף לשמור בידה שטחים שטוהרו וצורפו לרצועת הביטחון מעבר לקווי מרץ. בכל הסדר זמני או קבוע, ישראל לא תפנה את רצועת הביטחון סביב עזה שמיועדת להגן על היישובים ולמנוע הברחת נשק לחמאס״.
במערכת הביטחון אומרים כי במידה ״ולא תתבצע עסקת חטופים, יחל מבצע ׳מרכבות גדעון׳, בעוצמה רבה ולא ייפסק עד להשגת כל יעדיו״.
מעבר לתדרוכים של גורמי הביטחון יצא אמירתו של השר בצלאל סמוטריץ' שהכריז כי ישראל לא תיסוג מעזה גם לאחר שחרור חטופים כלומר הוא מניח את אבן הפינה לחידוש מהלך הסיפוח והתישבות כך לפחות זה נשמע ונראה מפי השר שמעונין במרחבי רצועת עזה ואף במה שהיה פעם גוש קטיף.
הציבור הישראלי מנסה להבין מה קורה באמת סביב המהלך הזה ולאן באמת הולכים מכאן הלאה? ראשית צריך לומר ביושר – המבצע הראשון שעליו פיקדו הגנרלים החדשים: מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור והרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר נכשל. מבצע ״עוז וחרב״ לא עמד במטרת המבצע. עכשיו ישראל נערכת למועד ב׳. האם זה יצליח לא ברור. כנראה שזה יהיה מורכב ביותר. מדוע? כי ראשית אין אסטרטגיה מדינית ליום שאחרי. אין באמת הסכמות בדרג המדיני באשר לתוצאות הרצויות. אין תוכנית ברורה לכוחות מה באמת רוצים מהם.
מה כן יש: סיסמאות ריקות עם חזון משיחי של שרים קיצונים בתוך הממשלה שמנסים לכפות על ישראל את משנתם של ״ישראל הגדולה״.
נקודת האור היחידה נכון לעכשיו היא בדמותם של שר הביטחון ישראל כ״ץ והרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר. הם ומפקדי צה״ל והשב״כ מבינים את תמונת המצב בתוך עזה. את מצבו של צה״ל אחרי יותר משנה וחצי של לחימה בשבע חזיתות. את השחיקה של המילואים, של הסדיר, של כלי הלחימה. הם יודעים כי האתגר הצבאי והמדיני הגדול עוד לפנינו, וקוראים לו: הגרעין האיראני.
אז הם המציאו תוכנית שלבים. עם מנגנון השהייה לעוד שבועיים אולי אפילו שלושה. אישור התוכנית אתמול לפנות בוקר נועד לדחוק את אנשי הבית הלבן ואת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. מתוך הבנה שאנחנו יכולים לעזור לו להציל את כבודו. שמאז נכנס לתפקידו הוא לא הצליח לממש דבר מחזון השלום שלו: לא באוקראינה, לא במזרח התיכון, לא מול איראן ושלא נדבר על התקלות שלו במלחמת הסחר וסיפוח מרחבים חדשים ומדינות לארה״ב. אולי עזה תקדם אותו לאוסלו.
ישראל הניחה אתמול שוב את האקדח. אומנם אנחנו לא במערכה הראשונה, אבל היא מאמינה כי הוא מסוגל לירות בו אם במידה ובימים הקרובים לא יצליח מנהיג העולם החופשי לכפות על ארגון הטרור החמאס לשחרר את 59 החטופים שהוא מחזיק.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
