מרחץ הדמים מעבר לגבול מוכיח: ישראל לא למדה דבר מ-7.10

ההתקפה הפרועה של מיליציות ג'יהדיסטיות בסוריה כנגד הדרוזים מזכירה את התקפת החמאס ב-7 באוקטובר. המון חמוש ומשולהב אשר בשם הדת יוצא לרצוח, לבזוז ולהשפיל אנשים שכל חטאם הוא שיש להם אמונה אחרת.

התגובה הישראלית הייתה מאוחרת ורפה. ברגע שהמוני פורעים מסתובבים בעיר הדרוזית סווידא ויורים לכל עבר, קשה יותר לפגוע בהם מבלי לסכן את האוכלוסייה הדרוזית. ההתקפה הזו הייתה צפויה ונראה שצה"ל לא נערך אליה כיאות. מדובר באזור שנמצא פחות ממאה ק"מ מישראל, אזור שיש לנו לגביו עליונות מודיעינית ברורה. במקום לתקוף את הפורעים כאשר היו בדרך "אל היעד" התחלנו לטפל בהם כאשר היו "על היעד" וזה תמיד יותר מסובך.

ראינו זאת ב-7 באוקטובר, כאשר החלה הסתערות של אלפי אנשי חמאס לעבר מוצבי צה"ל והיישובים, וכאשר התוקפים עוד היו פגיעים לגמרי בשטח הפתוח, הסתגרו חיילי צה"ל, על פי ההנחיות שקיבלו במיגוניות במקום להיות בעמדות ולירות על האויב החשוף. ברוב המקומות הקרבות החלו כאשר המחבלים כבר היו בתוך הישובים והקיבוצים, ואז איבדנו את היתרון היחסי של המגן על התוקף. וכשהגיעו מסוקי הקרב (המסקר"ים), נשק מושלם נגד המוני מחבלים, עם תותח שיורה מאות קליעים של 30 מ"מ בדקה, הם התקשו לפעול כי המחבלים ואנשיינו היו כבר מעורבבים לגמרי.