בתצהירו של ראש השב"כ, רונן בר, הוא משרטט את משבר האמון בנקודות ובתאריכים. הוא מתייחס לנקודת השבר בהחלטה שלו להימנע מדרישת ראש הממשלה להעביר חוות דעת על כך שלא ניתן לקיים מבחינת האבטחה את דיוני המשפט של ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בר ממשיך ומציין כי המדרגה הבאה הייתה חקירת "קאטר גייט" והמדרגה השלישית היה המכתב של בר לשרי הממשלה, עם הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בר משרטט בקווים מקבילים את ההתפתחות של החרפת היחסים, החל מהפגישה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבמהלך הודיעה לו כי הוא מתכוון להדיח אותו ועד למהלך החפוז של ישיבת הממשלה.
בנימין נתניהו, רונן בר (צילום: מרים אלסטר פלאש 90,חיים גולדברג פלאש 90)
גורמים במערכת הביטחון אומרים הערב כי דווקא התצהיר של ראש הממשלה הוא בעייתי. הוא אינו מתעמת עם עובדות התצהיר של בר אלא הוא טוען טענה כי חוסר האמון מקורו ממחדל השב״כ ושל רונן בר שמי שעומד בראש הארגון בשבעה באוקטובר. "לא ברור למה לקח לראש הממשלה לקבל החלטה על חוסר אמון שנה וחצי אחרי האירוע. זה לא עומד ברציונל הבריא", אמר גורם בטחוני. בשב״כ אומרים כי לדברים שהעלה רונן בר יש אסמכתאות שכוללות בין היתר זהרון דברים שנכתבו בזמן אמת. הם הועברו בחלק הסודי של התצהיר.
הערב, רונן בר, אומרים גורמים המקורבים לו, נדרש להגיב על התצהיר של ראש הממשלה ולא להשאיר את האשמות ואת הטענות תלויים באוויר. גורמים במערכת הבטחון אומרים כי בר נחוש להציג את הצד שלו ולהילחם על האמת שלו על הדברים שאותם העלה בתצהיר ובגינם דורש ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח אותו.