Connect with us

תרבות

מציאות לא מצוחצחת: "במצפון נקי" חושף את הניצול בהעסקה

Published

on




שלוש נשים קשות יום, ניצבות במרכזו של המחזה "במצפון נקי" המתמקד בניצולן של עובדות קבלן המועסקות בעבודות ניקיון במפעל תאגידי.  המחזה מאת אלכסנדר זלוטין בתרגום לעברית של יותם גוטל יעלה בבית הספר לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב בניהולו של אלון טיראן ובהשתתפותם של שחקני מסלול משחק שנה ג'.

"מדובר במחזה ריאליסטי עם אמירות ביקורתיות" אומרת בימאית ההצגה שירי גולן רוטנברג, שזו לה עבודת הבימוי הראשונה.

שלוש הנשים: בקי, אם חד הורית עם הפרעה התנהגותית, סוזן, חסרת בית, וגרייס שסובלת מנכות בגלל מחלה כרונית, נשכרות לעבודת ניקיון לילית במפעל בשר. בחוזה עימן נכתב שהן נשכרו ל-14 יום, אבל העסקתן הולכת ומתארכת, כשלמעסיק עומדת הזכות להקפיץ אותן לעבודה בכל שעה שירצה, לפיכך הן אמורות להיות זמינות בכל עת.

ההצגה ''במצפון נקי''  (צילום: יחצ)
ההצגה "במצפון נקי" (צילום: יחצ)

המעסיק, יפה ניחשתם, גם אינו טרוד בשאלה כיצד הן יגיעו לעבודה או יחזרו ממנה לביתן בשעת לילה מאוחרת. "זה חלק מדרישות התפקיד" אומרת שירי גולן רוטנברג.

שלוש הנשים נכנסות לקטגוריה של מקרי רווחה מובהקים אבל הרווחה, מערכת שרירותית ואטומה, שללה מהן את הקצבה, לכאורה מתוך שיקולים מיטביים. לעומתן, שני הגברים במחלקה בה הן עובדות מועסקים במשרה קבועה. פיל מתמודד נפש, גרוש ואב לילד, ואיאן אדם בעל תפיסת עצמי לא תואמת ליכולותיו בפועל.

"כשאנשים הופכים להיות נתונים סטטיסטיים לא עוסקים נקודתית באדם עצמו והאם יש ערך לחייו וזכות לחיות חיים מיטביים, אלא מסתכלים על המאסה. כך שבזכות מידת הריחוק קל יותר לקבל החלטות שאינן תורמות ומטפחות" היא מספרת. 

הוסיפה לומר כי "לדעתי, לכל ארגון בחברה החל מתא משפחתי ועד שלטון המדינה, צריך שיהיה 'מבוגר אחראי' שרואה את התמונה על כל פרטיה. אמנם הפרטים מורכבים והפתרונות לא פשוטים, אבל צריך לחתור למדיניות שמטפחת וצופה פני העתיד".

"מאד מעסיק אותי, כל מה שקשור למצבן של נשים בעולם. אפשר לראות את הפערים בהעסקה גם בתיאטרון למשל, בקרב המלבישות. שלוש הנשים במחזה, הן דוגמא מובהקת לעובדות שקופות וסמויות מהעין, שאינן עונות בדיוק לקריטריונים של הרווחה" מצהירה הבימאית.

לקראת העבודה על ההצגה "במצפון נקי" מחזה ריאליסטי עם אמירות ביקורתיות, העמיקה גולן רוטנברג בתחקיר ולימוד של חוקים שנועדו להגן על נשים עובדות. "על פניו, החוקים שנועדו להגן על נשים עובדות גם במשמרת לילה, הם טובים ויש בהם התייחסות לחלק מההשלכות שיש לעבודה בשעות הקטנות על חיי הנשים".

"ואולם בכלכלה ניאו-ליברלית הדוגלת במיקסום שורת הרווח – ולכן מפריטה ומוציאה עבודות למיקור חוץ, חברות הקבלן שזוכות במכרז לא מתחייבות לקיים את חוקי ההעסקה כלשונם ומי ששכר את שירותיהן גם אם מדובר במשרד ממשלתי, מעלים עין. העובדות עצמן, לרוב אינן מודעות לזכויותיהן, גם אין מי שידבר עבורן כמו ועד עובדים". 

"כאשר אחת הדמויות בהצגה טוענת כלפי האחראי שאי אפשר להספיק את כמות העבודה בשעות שהוקצבו לה, הוא משיב לה חד וחלק: 'אם אתן לא מסוגלות, אני אדאג להביא עובדות אחרות שיספיקו'".

אוניברסיטת תל אביב (צילום: פלאש 90)
אוניברסיטת תל אביב (צילום: פלאש 90)

כלומר לא טוב לך, את מוזמנת לעזוב?
"שם המחזה באנגלית Beyond Caring שהמתרגם יותם גוטל הבריק בתרגום שמו לעברית: 'במצפון נקי'. כלומר, זו בעיה שלך אם נשארת. בדומה לנשים מוטרדת שנאמר להן 'למה נשארת? הלא יכולת לעזוב'. לנשים אלה אין אופק, אין מי שיעזור להן אז הן נשארות ומקבלת על עצמן דרישות לא חוקיות ופוגעניות. אבל למעסיק יש מצפון נקי".

האם בכוחו של התיאטרון להשפיע על מצבן של העובדות השקופות?
"לתיאטרון אין השפעה. אמנם יתכן שסיפורים אנושיים מצליחים להעביר מסר שלא כמו נתונים סטטיסטיים. לפעמים סיפור תופס ויכול לפתוח לחשיבה שלא היתה קודם. אני אוהבת סיפורים".

כשחקנית, איזו מהדמויות היית רוצה לגלם?
"התפקיד שתואם את הגיל שלי, הוא של סוזן חסרת הבית. אבל אני מוצאת בכל אחת מהדמויות את נקודות הקושי והכאב להזדהות איתה".

האם זה הזמן המתאים להעלות מחזה בנושא חברתי, כשהחיים שלנו מעורערים בגלל המלחמה?
"את דלדול המשאבים של הרווחה פגשנו בעוצמה מירבית בשבעה באוקטובר שהביא לפגיעה נרחבת באוכלוסייה מגוונת שלא ניתן לה מענה. כמו נשים שסובלות מאלימות בבית, או היעדר מקום במקלטים לנשים מוכות. מצבן של הנשים לא השתפר בתקופת המלחמה. להיפך".

שירי גולן רוטנברג, שחקנית תיאטרון ותיקה ומוערכת שזו לה הפעם הראשונה שהיא ניצבת בעמדת הבימאית. "תמיד הייתי חשדנית כלפי שחקנים שרוצים לביים, אבל מאז עברו השנים, התבגרתי ואני  אומרת 'יבורכו השחקנים המביימים'. גיליתי שאני רוצה לספר את הסיפורים ועתה ניתנה לי הזדמנות לעבוד עם סטודנטים למשחק שאני יכולה ללמדם גם מתוך מה שלמדתי בעצמי". 

הוסיפה לספר כי "כסטודנטית השתתפתי בשתי הפקות שביימה זהרירה חריפאי. בין היתר עבדנו על 'ירמה' מאת לורקה והיא הראתה לנו כיצד לעבוד עם טקסט שירי. כעבור שלושים שנים גיליתי שהזרע שהיא זרעה בי, נבט. זה קרה במחזה 'איפיגניה' מאת אוריפידס. אז הרגשתי איך כל האסימונים נופלים ברעש גדול והבנתי כיצד לגשת לטקסט. זה היה שיעור שנפרע. הלוואי שאצליח לתת לסטודנטים שלי משהו שישרת אותם בהמשך הדרך".

גולן רוטנברג מגלה כי ההחלטה לנדוד ממשחק לבימוי נובעת מהעובדה שבכל עשור יש לה משבר שמחייב אותה לבצע שינוי בחייה המקצועיים. "כשהגעתי לגיל 40 הבנתי שאני רוצה לעשות תפקידים קלאסיים, כשהגעתי לגיל 50 ידעתי שההוראה מעניינת אותי,  ומשם הגיעה ההצעה מיעל קרנסקי ראשת מסלול משחק, לביים ונטלתי בחדוה את מושכות הבימוי" היא אומרת.

לאורך שנותיה כשחקנית תיאטרון וטלוויזיה,  שירי גולן רוטנברג עבדה ברציפות, לרוב במסגרת ההסכם הקיבוצי בתיאטרון הקאמרי. "צריך מזל והזדמנות, שהאדם הנכון יהיה בסביבתך, וכמובן כישרון לא מזיק". 

שירי גולן רוטנברג 56 מתגוררת במושב חרוצים בשרון נשואה לדני רוטנברג ואמא לשלוש בנות ובן (בטווח הגילאים 16-25) "בעבודתי במסגרת החוזה הקיבוצי, נעשתה עיקר הילודה" היא צוחקת. לדבריה ולשמחתה, ארבעת ילדיה, כמי שגדלו הרחק מהתיאטרון, הם נטולי נטיות תיאטרליות.

האם היית מביימת הצגה העוסקת באירועי השבעה באוקטובר?
"אנחנו נמצאים בתקופה איומה. אני סבורה שאין זה הזמן להעלות יצירה על השבעה באוקטובר כי אין לנו פרספקטיבה. אולי אפשר ליצור  דברים נקודתיים, או סיפורים אישיים, אבל נדמה לי שבשלב הזה אנחנו לא מבינים את הסיפור המורכב ואת השלכותיו, על מנת שנוכל  להציג את התמונה המלאה ביצירה, צריך זמן. להסתכל רחוק יותר כדי להבין את המציאות הקרובה".

"במצפון נקי"  – בית הספר לתיאטרון  באוניברסיטת תל אביב. בהשתתפות תלמידי מסלול משחק שנה ג': יובל דן, מיאר סכראן, עמית סלמן, הדר פניני, שקד פסח, דנה פרקש. 21-28 במאי

https://tautheatre.sites.tau.ac.il/





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרבות

עשור למותו של יוסי פיאמנטה: האיש שהפך גיטרה לכלי קודש

Published

on




עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.


הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.

https://www.youtube.com/watch?v=xqxhsGTw-co

בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.

נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.

עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.





Source link

Continue Reading

תרבות

דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת"

Published

on


הפגנה נגד הממשלה בקפלן, תל אביב

בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות



Source link

Continue Reading

תרבות

מי יכול על גידי גוב? 75 סיבות לאהוב אותו מחדש

Published

on




יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.

את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.

על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.


מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

מחבר להקה לסולן 

במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.

לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון'  והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.

שנות ה-80 העליזות

בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.

עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.

בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.

בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית

לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.

גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.

לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!

רשימת השירים בעריכה המיוחדת

  • יעלה ויבוא 
  • נתתי לה חיי (להקת כוורת) 
  • גן סגור (הכבש השישה עשר)
  • תשע בכיכר (גזוז)
  • שטח ההפקר 
  • רחוב סומסום 
  • הופה היי
  • היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
  • הא או (גזוז)
  • אני שוב מתאהב
  • לידיה הלוהטת (דודה)
  • לוליטה
  • יו יה (כוורת)
  • הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
  • טוב שבאת
  • אלף כבאים (דודה)
  • למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
  • טנגו צפרדעים (כוורת)
  • חורף
  • לכבוד הקיץ (גזוז)
  • והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
  • בואי נישאר 
  • בלעדייך
  • הו מה יהיה 
  • חייך וחיי (עם ריטה)
  • יש אי שם
  • פרח 
  • אני אוהב אותך חזק 
  • אין עוד יום
  • שלל שרב 
  • רוני (גזוז)
  • כלים שלובים
  • פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי) 
  • נגיעה אחת רכה
  • נערה במשקפיים
  • הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
  • אני אוהב (הכבש השישה עשר)
  • תנו לגדול בשקט 
  • אמא ודני (גזוז)
  • סוס עץ
  • שירות עצמי (כוורת)
  • ציפי פרימו (גזוז) 
  • שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל) 
  • שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • ילד מזדקן (כוורת)
  • נאחז באוויר
  • מה אתה בכלל יודע על אהבה 
  • לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
  • עדיין מחכה לך 
  • יורם 
  • מסע אלונקות (עם ששת)
  • שירי סוף הדרך 
  • עד הבוקר (כשנולדתי)
  • העיקר זה הרומנטיקה
  • ככה היא באמצע (כוורת)
  • שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
  • מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
  • בשדה ירוק 
  • כמעט סתיו
  • עניין של זמן
  • סימן שאתה צעיר 
  • ערב אבוד
  • היא לא תדע (גזוז)
  • לך ספר לסבתא (כוורת)
  • איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
  • הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
  • אין לי כסף
  • הכל פתוח
  • נם לא נם
  • חללית (גזוז)
  • שיר מלחים (כוורת)
  • אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • תקלה מהתחלה (גזוז)
  • דרך ארץ
  • גובינא (גזוז)
  • צל עץ תמר (זהו זה)
  • ריקוד ירח 
  • עדן
  • אני אומר מילה (עם רונה קינן)
  • מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
  • מי תרצי
  • סורו מני
  • אל הגבים 
  • זמר לספינה 
  • בין שלוש ובין ארבע 
  • זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
  • נובמבר
  • בקצה ההר 
  • הו איזה לילה 
  • אם יוולד לי ילד
  • כשאת מחייכת 
  • אם היינו
  • עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
  • שיר לשירה (זהו זה)
  • בבוקר 
  • שלושה בלילה בעיר 
  • אחלה עולם (עם מאור כהן)
  • נחמד (כוורת)

'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.

'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים