לאחר הלילה הקשה שעבר על כוחות החילוץ בזירות הנפילה השונות, גורם צבאי בכיר שוחח עם "מעריב" ואמר כי ״אנחנו נכנסים ליום הרביעי, אנחנו אחרי עוד לילה מאתגר. ב-4:00 בבוקר היה עוד מטח של כ-40 תת״קים, שמונה הרוגים ו-95 פצועים. זירה מרכזית בפתח תקווה עם 4 הרוגים, חיפה עם שלושה הרוגים ובני ברק עם הרוג אחד. סה״כ אנחנו עומדים היום על 24 אזרחים הרוגים ויש לנו עוד מאמץ בבת ים לאיתור נעדרת, מעריך שבשעות הקרובות נמצא גם את הגופה שלה ומניין ההרוגים יעלה ל-25".

״הצד השני מנסה להוציא מטחים גדולים ולרכז מאמץ, המטחים שלו קטנים ממה שהוא היה רוצה, וחיל האוויר מצליח לסכל ולפגוע בהרבה מהכוונות שלו. בכל מטח סדר גודל של 5-10% זולג ונופל חלק בשטחים פתוחים וחלק בבנויים, הם מכוונים בעיקר למטרופולינים. אנחנו רואים שרוב הירי שלו הולך לכיוון מטרופולין חיפה, מטרופולין דן ומרחב באר שבע". הוסיף הגורם הצבאי הבכיר.

בנוסף, אמר: "לגבי הפגיעות עצמן – אנחנו מדברים על תת״קים גדולים של חצי טון ועם האינרציה הפגיעה היא משמעותית. מאפיין אחד הוא הפגיעה עצמה – מאוד עוצמתית – והמאפיין השני הוא ההדף. כשחצי הטון הזה מתפוצץ הוא יוצר הרבה מאוד הדף שמשפיע על עשרות בניינים בסביבה. אנחנו רואים הבדל בין נפילה בשטחים בנויים לבין נפילה בשטחים פתוחים. גם בפגיעות הקשות בבניינים החלשים – עוד לא היה לנו בניין שלם שקורס. זה אמנם מייצר פגיעה משמעותית, אבל הבניינים ממשיכים לעמוד. ההדף מייצר פגיעה משמעותית שלא מאפשרת לחזור לגור״.

הוא גם התייחס לפגיעה הקטלנית בבניין בפתח תקווה שבו מצאו את מותם הני זוג שהיו בממ״ד בדיוק על פי הנחיות פיקוד העורף: ״היום לפנות בוקר פגיעה ישירה במגדל ממ״דים בבניין – התקן שאנחנו קבענו מתאים להתמודדות עם תת״קים כאלה. היום לפנות בוקר, בפגיעה ישירה במגדל בממ״דים זוג נהרגו מהפגיעה. הממ״ד הוא עדיין המיגון התקני הבטוח ביותר ונועד להתמודד עם הדברים האלה. הסכנה הכי גדולה היא שאנשים יחשבו שהממ״דים לא אפקטיביים״. 

הגורם הוסיף: ״היום כשבונים בניין בונים את הממ״דים כמגדל, כמו פיר המעלית, זה מסייע לחוזק ויציבות הבניין. חשוב לי להגיד שכל אירוע כזה מתוחקר אח״כ ע״י צוות המומחים שלנו. כל הרוג הוא עולם ומלואו. ירו עלינו עד היום סדר גודל של 350 תת״קים, כ-25 הרוגים, היינו יכולים להיות במקום אחר היום. יש הרבה מקרים שאנשים נהרגו כי לא התמגנו. במבנה בבת ים לדוגמא, יש חדר ביטחון או ממ״ק, מין קופסאת בטון כזאת, היו שם לא מעט אנשים וכל מי שהיה שם לא נפגע. בנוסף, בקומת המרתף היה מקלט תקני וטוב. מהבניין הזה יצאו 180 אנשים בלי פגיעות כלל. אנחנו עושים חשיבה איך לשפר את ההסברה שלנו״. 

הגורם הצבאי התייחס למדיניות הפעלת האש של איראן: "הם יורים למטרופולינים, כמעט את כל מה שהם יורים אנחנו צריכים ליירט, אני אמנם בקשר צמוד עם מהגנ״א, אבל אני לא מספיק בקיא. בכל מטח יש סדר גודל של 8-10 תת״קים שזולגים. אגיד על המאמץ והעבודה המצוינת של חיל האוויר ואמ״ן. אחד המאמצים העיקריים שלהם זה תקיפת המשגרים. הם פגעו בעשרות משגרים וזה משפיע על יכולות שלו. תוך כדי הימים האחרונים עשינו הרבה למידה ותיקונים".

הגורם הבכיר הבהיר את מדיניות ההתרעה כדי לעשות סדר בפני הציבור. לדבריו מדובר במהלך שלבים: 
"דריכה ראשונה – המקדימה. מטרתה לייצר דריכות באוכלוסיה, להגיד לה להתקרב למרחב מוגן ולשהות בסמוך אליו. טעות שעשינו היא שהתחייבנו שכ-15-30 דקות מרגע ההתראה הזאת יהיה המטח, ואנחנו לא באמת יכולים להתחייב על זה. הלילה הוצאנו דריכה ראשונה ובסוף הם דחו את המטח.

דריכה שנייה – הנחייה מקדימה. יוצאת כשהתת״קים באוויר. זה נותן סדר גודל של 8-10 דקות. את הדריכה הזאת אנחנו עושים בצורה אגרסיבית, עם ה-cb. אנחנו עושים את זה מאוד רחב כי כשאנחנו מזהים את התת״קים אנחנו עוד לא יודעים לאן בדיוק הם מכוונים ולכן אנחנו מגדילים את הרדיוס.

דריכה שלישית – צופרים. אנחנו לא רוצים לבלבל את האזרח. הצופרים נותנים את הזמן בהתאם למה שהאזרח מכיר. בעתיד, בתוכנית בניין הכוח שלנו נוכל לשלוט בזה  כרגע אנחנו מפעילים את זה ארצית – לכולם אותו זמן ולכולם זה דקה וחצי.

לגבי השחרור – אנחנו לומדים מכל מטח, מנסים להבין איך האויב עובד, למדנו בימים האחרונים והבנו שברגע שנגמר המטח הוא נגמר ואנחנו משחררים את האזרחים. זה עוזר לנו גם באמון מולו שברגע שיש משהו אנחנו דורכים וברגע שזה נגמר אנחנו משחררים. ההתרעה מצילת חיים. מי שמקשיב לה ניצל. אנחנו משתדלים לעמוד בשלוש דריכות אבל לא יכולים להתחייב על זה״.

בצה״ל שומעים את הביקורת הציבורית על חוסר ההערכות למיגון האוכלוסייה והעמדת זמינות של מחסות תת קרקעים: ״בשנים האחרונות עבדנו בצמוד עם הרשויות המקומיות ועשינו מאמצים מאוד גדולים כדי שלכל אזרח יהיה מיגון ראוי. אני לא אשקיע מכוח האדם שלי בלהסיע אנשים. בסוף, זו מדינה דמוקרטית ואני לא יכול להכריח אנשים להיכנס או לא למרחב מוגן. החוסן של האוכלוסייה הוא גדול מאוד. חששנו שהם יברחו ונאלץ לדאוג להם מחוץ למרכז. ההתרעה המקדימה שאנחנו נותנים מאפשרת לאזרחים לשפר משמעותית את המיגון שלהם״.

הקצין הבכיר הצהיר בתשובה לשאלה כי יש אוכלוסיות מוחלשות שלא יכולות להניע עצמן למחסות: "אני לא יכול לדאוג לכל אזרח. בסוף יש אחריות גם לאזרח״. 

הגורם הבכיר הודה כי בשל צעדי ביטחון כל אפליקציות הניווט השבתו: ״לגבי הווייז – כל האפליקציות שעובדות על gps לא עובדות כרגע. לגבי איפה כל מחסה מוגן נמצא – כל רשות מקומית מפרסמת איפה נמצאים המרחבים המוגנים שלה״.