מפקד חדש לשייטת 13: אלוף-משנה ר', נכנס לתפקידו כמפקד שייטת 13. ר' החליף את אלוף-משנה א', שיעבור לשרת כמפקד חטיבת "כפיר" לאחר שנתיים בתפקיד.
טקס החילופים נערך אתמול (שלישי) בבסיס היחידה בעתלית, בראשות מפקד זרוע הים אלוף דוד סער סלמה ובהשתתפות מפקדי וחיילי הזרוע. ״א', לאורך השנתיים האחרונות, ליוויתי אותך בקשר, כשאתה והלוחמים פועלים מאות קילומטרים מגבולות ישראל, לפעמים גם בפעם הראשונה. הייתם במקומות שלא חשבנו שנהיה בהם, ביצעתם פעולות שלעולם לא ישמעו עליהן. אלה הן פעולות רחוקות ועלומות, שהשתיקה יפה להן. כל אלו היו והינם עבור ביטחון מדינת ישראל, כדי שנוכל לשבת פה גם היום״. אמר האלוף סלמה.
מפקד שייטת 13 היוצא (צילום: דובר צה"ל)
אלוף-משנה א' אמר: "עשרים ושתיים שנים שאני מזוהה איתה (עם השייטת, א"א), כמו היינו גוף אחד. תורם ונתרם, משנה ומשתנה, יוצר ונוצר. השייטת זיקקה את החוזקות שבי ושיקפה את החולשות שבי, עיצבה את מעשיי, השקפותיי, דמותי וערכיי".
"פעלנו בים ומהים, פעלנו ביבשה. פעלנו קרוב ופעלנו רחוק. כתף לכתף עם הכוחות המתמרנים ובמבצעים מיוחדים מתוך התמרון ובעומק. חלק מהמבצעים יתפרסמו וחלקם יישארו עלומים לעד. לעיתים פעלנו לבד אך לרוב, עם שותפים נוספים. השותפות הייתה נר לרגלינו. השתדלנו תמיד לברר איפה יש לנו יתרון יחסי ואיפה נכון שנעזר באחרים, בזרוע ומחוצה לה".
הוא מסיים: "בשנתיים האחרונות למדתי על עוצמתה של השייטת בשעת פעולתה, ולפעמים, גם רק מעצם נוכחותה. בתקופה הזאת ניסיתי לעשות כל שביכולתי, כדי להבטיח שנמצה את פוטנציאל התרומה שלנו למערכה ולהבטיח שבאמת נעשה הכל כדי להשיב את החטופים. צעדנו ימים ולילות. בין הגלים, במנהרות וברחובות הברזל. יחד הרגשנו. יחד נלחמנו. יחד שמרנו על עוללי בית ישראל, יחד נתנו בצנעה ובגאווה, את שיכולנו לתת".
מפקד שייטת 13 הנכנס, אלוף-משנה ר': "אני רואה במעמד קבלת הפיקוד על היחידה כנקודת ציון ייחודית בהתפתחותי כלוחם ומפקד בצה״ל. כאן התחנכתי, כאן חוויתי את החוויות שעיצבו את האדם והמפקד שאני. אני מחובר ליחידה, למה שהיא מייצגת ולמשרתים בה בעבר ובהווה חיבור עמוק ובלתי אמצעי. אקום כל בוקר מחדש על מנת להיות ראוי לאנשים ולתפקיד".
הוא המשיך ואמר כי "המלאכה לא תמה, האתגרים העומדים בפנינו בזירות הקרובות והרחוקות כאחד גדולים מאי-פעם. השייטת, יחידת הקומנדו הימי של מדינת ישראל, חוד החנית של צה״ל ושל חיל הים, תוסיף להיות יחידה התקפית, יוזמת ומנצחת בקרב. איכותה כאיכות משרתיה ועוצמתה כעוצמת מפקדיה. זהו צו השעה – ואנו נכונים לו כיחידה. לוחמים ותומכי לחימה כאחד".
מפקד שייטת 13 היוצא (צילום: דובר צה"ל)
במהלך מלחמת "חרבות הברזל" ביצעה שייטת 13 פעילויות רבות חשאיות במתווים שונים, בים וביבשה, בזירות קרובות ורחוקות, אשר הובילו לפי גורמים בצה״ל להישגים משמעותיים ואסטרטגים לביטחון המדינה, רבות מהן בתווך החשאי, שלא פורסמו עד כה. לצד המבצעים שפורסמו, שייטת 13 בהובלתו של אל"ם א' פעלה על פי העקרון ״היכן שיש לה ערך מוסף ויתרון, שם היא תפעל״.
השייטת ביצעה עשרות מבצעים יחד עם הכוחות המתמרנים בצפון ובדרום וחברה לכוחות בשיתוף פעולה עם חי"ר ושריון במהלך הלחימה. כחלק מכך, לקחה חלק יחד עם יחידות נוספות בצה"ל ומחוצה לו במספר מבצעי חילוץ והחזרת חטופים ונעדרים, מבצע "יד זהב", "מבצע ארנון" מבצע החזרתו של פרחאן קאדי ומבצעים נוספים.
במהלך המלחמה, היחידה ביצעה עשרות פעילויות מבצעיות ממוקדות בדרום לבנון לנטרול והשמדת מתחמי לחימה ואמצעי לחימה של חיזבאללה טרם מבצע "חיצי צפון", זאת כחלק מגריעת יכולותיו ותשתיות ארגון הטרור חיזבאללה. על פי צה״ל מפרוץ המלחמה השייטת עצרה כ-800 מחבלים, וחיסלה כ-200 מחבלים.
עם פרוץ המלחמה, הלוחמים והמפקדים של השייטת, הוקפצו לדרום ופעלו במספר מוקדים במרחב עוטף עזה, הלוחמים והמפקדים של השייטת, הוקפצו לדרום ופעלו במספר מוקדים במרחב עוטף עזה- בתווך הימי, כפר עזה, ניר עוז, מפלסים, סעד, בארי ומוצב סופה. במהלך המלחמה השייטת קיבלה באופן רשמי את המשימה, לצד היותה יחידת השתלטות ימית, להוות גם יחידת השתלטות יבשתית.
במסגרת הלחימה לצד הכוחות המתמרנים, לוחמי היחידה יצרו "שפה משותפת" עם הכוחות המתמרנים תוך כדי התמרון, גישרו על פערי השפה, המושגים, תו"ל ועוד – ועבדו עימם בעבודת צוות מופתית. מדובר בעבודה עצימה; היערכות לנהלי קרב ביחד, הנבטה מבצעית ותכנון מבצעי.
השייטת במהלך הלחימה, פעלה ב-8 בתי חולים ברצועת עזה כמו "שיפאא", "רנתיסי", "כאמל עדואן", "האינדונזי", "נאצר" ו"אל אמל". פעילות בבתי חולים הינה משימה מורכבת מהרבה היבטים, ביניהם שימוש חמאס באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי, יכולת הסתוות ובריחה של המחבלים מבית החולים, הסתרת עדויות שו"ן והשפעה על הלגיטימציה העולמית לפעילות צה"ל.
כמו כן השייטת לקחה חלק בפשיטה על המטה המרכזי של אונר"א – במסגרת פשיטה על בית חולים "נאצר", שייטת 13 וכוחות 401 פשטו על המטה המרכזי של אונר"א, שם אותר אמל"ח רב וחדרים במתחם שנוצלו ע"י המחבלים כתשתיות טרור. ארגון הטרור חמאס ניצל באופן ציני תשתית שאמורה לשמש להובלת סיוע הומניטרי ברצועה.
אלוף-משנה א' החל את תפקידו שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בתקופת כהונתו פעל בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות הזרוע ומחוצה לה, הוביל את היחידה במאות פעולות חשאיות וגלויות, בטווחים קרובים ורחוקים, בים וביבשה. פעולות אלו הובילו להישגים משמעותיים ואסטרטגים לביטחון המדינה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.