לפי דיווח בסכנויות הידיעות, לראשונה, מדענים גילו מקור ביולוגי ברור ל"פחד יום שני" (אצלנו יום ראשון), שמתייחס ללחץ שאנשים חווים לפני יום העבודה הראשון בשבוע. המחקר מצביע שהמקור אינו תלוי במצב העבודה ואינו נצפה בשום יום אחר בשבוע. יתרה מכך, לחץ ממושך ביום שאחרי סוף השבוע עלול להזיק לתפקוד הלב.
בדו"ח שפורסם על ידי המגזין המדעי New Atlas בכתב העת Affective Disorders, חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג מצאו כי ליום הראשון של שבוע העבודה יש השפעה ייחודית על תגובת הגוף ללחץ ויכול לגרום לבעיות כרוניות שניתן למדוד באמצעות רמות קורטיזול שיוריות בשיער.
עבודה במשרד (צילום: אינגאימג)
"יום העבודה הראשון של השבוע נחשב מבחינה תרבותית כיום לחוץ במיוחד", אמרה לסוכנות הידיעות פרופסור טראני צ'נדולה מהמחלקה לסוציולוגיה, בפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת הונג קונג. "עבור חלק מהמבוגרים, המעבר השבועי הזה מעורר מפל של השפעות ביולוגיות שנמשכות חודשים. זה לא קשור לעבודה, זה קשור זה בפיזיולוגיה של לחץ של אנשים, אפילו אחרי שהקריירה שלהם מסתיימת".
בדיווח מציינים כי חוקרים מצאו כי מבוגרים שדרגו את רמות החרדה שלהם כגבוהות ביותר ביום שאחרי סוף שבוע, הראו רמות גבוהות משמעותית של הורמונים בדגימות השיער שלהם, דבר המצביע על מצב מתמשך וכרוני של לחץ. ממצא זה נצפה הן אצל מועסקים והן אצל גמלאים, דבר המצביע על כך שללא קשר למצב התעסוקתי שלהם, תחילת השבוע מילאה תפקיד בהפעלת תגובת לחץ.
מחקר קודם מצא קשר בין היום הראשון לעבודה לאחר סוף השבוע לבין עלייה בשכיחות התקפי לב חריפים. למרות שאין קשר ישיר בין שני המחקרים, הלחץ הביולוגי המוגבר הקשור ליום זה בשבוע – והמנגנון שמפעיל אותו – מספק ראיות לתהליך ביולוגי שסולל את הדרך למחלות לב וכלי דם; להפרשת קורטיזול בכליות.
בדיווח של New Atlas מסבירים שבבדרך כלל, רמות הקורטיזול עולות כאשר הגוף תופס איום ואז חוזרות למצב נורמלי. עם זאת, אם התהליך קורה תדיר, כפי שקורה במצבי לחץ כרוני ומצבים אחרים כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית, רמות קורטיזול גבוהות באופן מתמשך עלולות להוביל למחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, חרדה קלינית וליקויים קוגניטיביים אחרים.
לחץ, חרדה (צילום: אינג'אימג')
לסיכום, סוכנות הידיעות מסייגת כי יש צורך במחקר נוסף כדי לזהות עליות קורטיזול ספציפיות בתחילת שבוע העבודה, אך מחקר זה מספק עדות ביולוגית ברורה לחרדה לאחר סוף שבוע, שחווים מבוגרים ללא קשר למצב התעסוקתי שלהם וחשש שהמצב הזה עלול לגרום להם לפתח בעיות בריאותיות חמורות כתוצאה מכך.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.