Connect with us

חדשות בעולם

מפחדים לדבר בעברית: עלייה של 477% באירועים אנטישמיים בארה"ב

Published

on




בירושלים התקיימה היום (שלישי) ישיבה מיוחדת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת, בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה), לציון יום הסטודנט. המוקד: העלייה המדאיגה באירועי אנטישמיות ברחבי הקמפוסים בעולם – בעיקר מאז תחילתה של מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים הקשים שהוצגו בוועדה מצביעים על מגמה עולמית הולכת ומחמירה: סטודנטים יהודים חשים איום ממשי רק בשל זהותם.

לפי נתוני משרד החוץ, חלה עלייה של 477% באירועים אנטישמיים בארה"ב בשנת 2024 לבדה. באירופה – מספר האירועים זינק לפי שישה. התאחדות הסטודנטים הארצית הוסיפה: רק כ-20% מהמקרים הללו מדווחים. בפועל, היקף האנטישמיות גדול בהרבה. "הפחד גורם לצעירים להוריד כיפות, להסתיר את המגן דוד ולחדול לדבר עברית", סיפרה לירון ברונר, סטודנטית ישראלית הלומדת בארה"ב.

הפגנה באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)
הפגנה באוניברסיטת קולומביה (צילום: רויטרס)

"מדובר בארגונים מתואמים, לא רק פרטים ספורדיים"

ח"כ גלעד קריב התריע: "האנטישמיות בקמפוסים אינה ספונטנית – אלא תוצאה של פעולות מכוונות, ממומנות ומאורגנות היטב, לעיתים על ידי גופים בינלאומיים. ההנהלות האקדמיות לא מספקות את ההגנה הראויה לסטודנטים היהודים. מדובר באובדן של תחושת הביטחון הבסיסית".

הוועדה הדגישה כי אחת המטרות המרכזיות של מדינת ישראל כעת היא לחזק את תחושת השייכות וההגנה של יהודי התפוצות, ולחזק את מעמדם של סטודנטים יהודים ברחבי העולם. קריב הדגיש גם את הצורך להיאבק בשינויים בחוק השבות: "אסור לצמצם את הגדרת הזכאות לעלייה. דווקא בשעה הזאת – עלינו לחבק ולא להדיר".

הםגנות פרו פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה (צילום: טום רוזנצווייג)
הםגנות פרו פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה (צילום: טום רוזנצווייג)

מאבק בין כותלי האקדמיה – גם נגד מרצים

מהדיון עלה כי לא רק סטודנטים הם יעד לאנטישמיות, אלא גם סגל יהודי במוסדות להשכלה גבוהה. אנשי סגל מדווחים על הדרה, על עיכובים בקידום מקצועי, ועל סביבה עוינת.

דני דיין, יו"ר הנהלת יד ושם ונשיא IHRA מטעם ישראל, התריע: "מתפתחת תיאוריה אקדמית חדשה הקוראת, במובלע או במפורש, להשמדת מדינת ישראל. אסור לנו להסכים לכך. צריך לפעול לפיטורי מרצים שקוראים להשמדת מדינה ריבונית".

הפגנה אנטי-ישראלית באוניברסיטת הרווארד בארהב מאי 2024 (צילום: רויטרס)
הפגנה אנטי-ישראלית באוניברסיטת הרווארד בארהב מאי 2024 (צילום: רויטרס)

התארגנות יהודית עולמית – ואוזן קשבת ממשלתית

ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) טענה כי "סטודנט יהודי הופך לנציג ישראל בעל כורחו. עלינו להעניק לו כלים, ביטחון ותמיכה". גם ח"כ משה טור-פז חיזק את הדברים: "זהו שדה קרב נוסף – לא פחות חשוב מזה שבחזית".

סיון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, קראה לכל האוניברסיטאות בעולם לאמץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA: "היא מאפשרת לקיים שיח פתוח אך קובעת קווים אדומים נגד שנאה". לדבריה, ההתאחדות פיתחה ערכות הסברה והדרכה משפטית לסטודנטים.

גם בחזית הבינלאומית המאבק נמשך. ג'וליאן סיגל, מתאמת המאבק באנטישמיות של ממשלת אוסטרליה, סיפרה: "יש לנו אתגרים ייחודיים, אבל אנחנו פועלים. ממשלת אוסטרליה ביצעה חקירה פרלמנטרית והחלה בהדרכות מרוכזות לסגלים אקדמיים. אנחנו מתמודדים גם עם פעילות של ארגונים פרו-פלסטיניים שפועלים בגלוי – ולעיתים מתחת לרדאר".

הפגנות אנטי-ישראליות בחודש האחרון באוניברסיטת הרווארד בארהב (צילום: רויטרס)
הפגנות אנטי-ישראליות בחודש האחרון באוניברסיטת הרווארד בארהב (צילום: רויטרס)

דרישה למענה אכיפתי – לא רק הצהרתי

שרון רפפורט פלגי ממשרד החוץ, הדגישה כי "ישראל מציפה את הסוגיה בכל מפגש עם גורמים רשמיים ברחבי העולם. לא מספיק להכיר באנטישמיות – נדרשים מנגנוני אכיפה אפקטיביים". אילון לוי, לשעבר מסביר מערך ההסברה, הדגיש כי "מדובר באידיאולוגיה אנטי-ציונית מתוחכמת הלובשת מסווה של אקדמיה. זוהי אנטישמיות בתחפושת".

שירה גודמן, סגנית נשיאת הליגה נגד השמצה (ADL), הציגה נתונים קשים: "66% מהסטודנטים היהודים בצפון אמריקה מרגישים לא בטוחים. מוסדות האקדמיה אינם מגנים עליהם".

קריאה לפעולה

לקראת סיום, קרא ח"כ קריב לכל הגורמים לפעול בשיתוף פעולה חוצה מגזרים: "אני מבקש מהתאחדות הסטודנטים לשלוח לוועדה תוכנית אופרטיבית. אנחנו נמשיך בדיונים ונצרף קולות נוספים. החזית הזו – היא חזית לאומית". סטודנטים יהודים ברחבי העולם מצפים למענה. ככל שהמציאות תמשיך להשתנות, הצורך בתגובה מהירה, חכמה ומלוכדת – רק יגבר.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים