בחיל האוויר אמורים לקבוע בקרוב כיצד יראה מערך הגנת הגבולות האווירי של ישראל. בחיל האוויר בוחנים שני כלי טייס שונים: מטוס אייר טרקטור וכן מסוקי בלייק הוק נושאי חימוש.
חיל האוויר ספג ביקורת קשה על המענה החסר שהעניק בשעות הראשונות של טבח ה-7 באוקטובר. ואי היכולת שלו לבצע סגירה של הגבול עם עזה דרך האוויר.
אחת המסקנות של תחקירי חיל האוויר, היא הקמת כוח אווירי שיהיה כפוף לחיל הגנת הגבולות ולכל מפקד אוגדה מרחבית יהיה בזמינות מידית כלי אווירי שיוכל להגיב ולרתק כוח קרקעי שמבקש לחדור את הגבול.
המטרה היא שכוח אווירי שכזה, ייתן מענה ראשוני מיידי והוא יופעל בהליך מהיר על ידי מפקד אוגדה או מפקד חטיבה שמנהלים את קרב ההגנה. אחד הרעיונות שנבחנו מהתחלה הוא מטוס האייר טרקטור מדגם: AT-802U SKY WATCHER.
מטוס זה אשר נבחר על ידי צבא ארה״ב לשמש את הכוחות המיוחדים שלו למלחמה בטרור. צבא ארה״ב רכש 72 מטוסים כאלה בשנת 2022 והוא מיועד לפעילות נגד מתקפות גרילה, ללחימה בטרור, ללוחמה נגד ארגונים קיצוניים, כמו במזה"ת, וכן ללוחמה בתנאי סביבה מיוחדים וקשים.
למטוסי הסיור יכולת תצפית ואיסוף מטרות, מקלעים וטילי נגד טנקים שניתן לשגר מהאוויר. למטוס כוח אש שיכול לעצור תנועה רגלית ורכובה של האויב והוא יעיל במיוחד באזור בנוי ובתא שטח מוגדר.
אייר טרקטור מדגם L3 HARRIS (צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב)
במקביל, בוחנים בחיל האוויר רכישה של מסוקי בלייר הוק מסוקי UH-60M בתצורת הגנת גבולות והובלת לוחמים. עמוד השדרה של תובלת המסוקים בחיל האוויר נשען על מסוקי הבל הוק שפועלים בצורה מיטבית בשינוע כוחות, אח״מים, הספקת ציוד לזירות לחימה וכמובן פינוי נפגעים מכל אזור לחימה לבתי החולים. במהלך מלחמת חרבות ברזל זכו טייסות הבלייד הוק של צה״ל להערכה רבה על היעילות שהפגינו במיוחד בחילוץ פצועים בשטח.
כרגע מדינת ישראל מתכוונת לרכוש מסוקי בלייק הוק עבור מערך הכיבוי שיופעלו על ידי היחידה האווירית של המשטרה וכן מסוקים מהתצורה הימית עבור חיל הים והם ישמשו כמסוקי סיור ימים. הדגם שמוצע להגנת הגבולות כולל טילים נגד טנקים, תותח וכן מקלעים.
למסוק הבלייק הוק מספר יתרונות אל מול מטוס האייר טרקטור: העובדה כי מרבית מסוקי התובלה בחיל האוויר הם של בלייק הוק יקל על התחזוקה וזמינות טייסים. השני העובדה כי למסוקים יכולת ניוד של כוח של 11 לוחמים לפחות במקביל לנשיאת חימוש. המסוקים הם דו מנועים והם יכולים להמריא ולנחות בכמעט בכל מקום והם לא זקוקים למסלולי המראה ונחיתה כמו המטוס.
בחיל האוויר הוקם צוות לבדיקה של החלופות ובין היתר נבדק יכולת התמרון של כל כלי טייס בקרב, יכולת השרידות שלהם עלויות הרכש והאחזקה וכן זמינות האספקה מרגע הרכש.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.