מעבר לחיוך: הבינה שמזהה את מה שאנחנו מרגישים באמת

ואולם, עד כה, האבחנה נעשתה בהתאם לסטריאוטיפ של רגש מסוים. כמו חיוך להבעת שמחה. כעת, מתגאים החוקרים הישראלים, כי הם הצליחו להראות כי מכונה יכולה לזהות קשר לחוויה הרגשית של האדם. כלומר עד כמה הוא חש שמחה ממשית, לפי מה שנראה בפניו.

"היו עבודות שהראו הבעת פנים פרוטוטיפית של רגשות", מסביר פרופ' מיכאל גלעד מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "אבל לא הראו באופן סיסטמטי אם זה באמת קשור לחוויה של בן אדם". המשיך והסביר איך הדבר עובד: "פיתחנו תהליך שמזהה רגשות בכל מיני טכניקות של אימג'ינג מתקדם, בינה מלאכותית ומצלמות יקרות שמזהות הבעות פנים קטנות וזרימת דם".

המחקר כולו נולד מסטודנטית לדוקטורט שהתעניינה בנושאי מגדר ותכננה לערוך מחקר על פורנוגרפיה. "המורכבות בבחינת עוררות מינית", גלעד מספר, "העלתה צורך במציאת דרכים נוספות לזהות אותה. משם הגיעה המחשבה לבחון הבעות". הדבר נעשה באמצעות חיבור שלוש סוגי מצלמות, בהן אינפרה-אדום תרמית, יחד עם למידת מכונה, כדי לאפשר מדידה משולבת של חום גוף, זרימת דם, ריכוז המוגלובין ותנודות קטנות בפנים.

"ככה יכולנו להיות בטוחים שזה הרגש ולא רק הבעת פנים", מסביר גלעד, שהיה שותף למחקר לצד פרופ' נחשון מירן ופרופ' יצחק יצחקי מאוניברסיטת בן גוריון, שהוביל את הצד ההנדסי. במתכונת הסופית, מובילי המחקר – רותם שמחון ושאול שווימר – ושותפיהם הושיבו את המשתתפים מול סרטים שמייצרים חוויות רגשיות: פחד, שעשוע, עוררות מינית וגועל. כך גילו שהמחשב מצליח היכן שהאדם לא, במיוחד במקרים של עוררות מינית ופחד.