חוות הדעת של השב"כ תעמוד במבחן בבית המשפט בכל הקשור לעבירה שיש בה כדי לסכן את ביטחון המדינה, ככל שיוגש כתב אישום בעניין זה כנגד אלי פלדשטיין ויונתן אוריך, יועצי ראש הממשלה המעורבים בפרשת קטארגייט – כך אומר ל"מעריב" גורם בכיר המעורה בפרטי הפרשה.
בשלב הזה של החקירה, המתנהלת ביחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 במשטרה ביחד עם השב"כ, נראה שעיקר החשדות נגד השניים מתנקזים סביב התחום הכלכלי – מסתמן שיוגש נגד השניים כתב אישום בגין עבירות כלכליות לכאורה, משום שבתחום הזה התגבשה תשתית ראייתית לכאורה.
כזכור, החקירה העלתה חשד שלפיו פלדשטיין הועסק על ידי היחצ"ן האמריקאי ג'יי פוטליק, ששימש באותה עת של מלחמה כלוביסט של קטאר. פלדשטיין, שקיבל את שכרו באמצעות איש עסקים ישראלי שאישר כי פעל לסייע לו מטעמי מיסוי, עירב בעסקה גם את אוריך, והשניים באמצעות כלי תקשורת דאגו כביכול להאדיר את קטאר ובכך קידמו כביכול את האינטרסים שלהם על פני מצרים.
לגבי העבירה החמורה יותר, ככל שיוגש כתב אישום, חוות הדעת המורחבת של שב"כ תהיה מכרעת ומשמעותית, ואם היא תתקבל על ידי בית המשפט ההרשעה של השניים תייחס להם גם עבירה של פגיעה בביטחון המדינה. בכל מקרה השניים יוכלו להיות מופללים בעבירות מיסוי בלבד, והסערה שנסובה סביב אותה פרשה תתגמד עד כדי שתיגנז – ותעורר את השאלה אם היה בכלל מקום לפתוח בחקירה האמורה. ההחלטות בנושא אמורות להתקבל בימים הקרובים.
אלי פלדשטיין, שהודה כי קיבל בפועל את התמורה מאיש העסקים גיל בריגר, נמצא במצב יותר בעייתי מבין השניים. לעומתו, גרסתו של יונתן אוריך היא כי אינו מכיר את בריגר וכי לא קישר בינו לבין פלדשטיין. בפרקליטות יצטרכו להחליט האם התגבשה תשתית ראייתית נגד אוריך בתיווך לעבירות הכלכליות, בטרם ההחלטה האם להגיש כתב אישום גם נגד אוריך.
יש לציין כי חקירת פרשת קטארגייט הניבה חומרי חקירה חדשים בפרשת המסמכים המסווגים. לצד ההחלטה האם להגיש נגד אוריך כתב אישום בפרשת קטארגייט, הפרקליטות תצטרך להחליט האם להגיש נגדו כתב אישום גם בפרשת המסמכים המסווגים.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.