בסוף שנות ה-70, כשהערוץ הראשון עוד שידר שחור-לבן, ואור יהודה רק התחילה לנפח שרירים מול ערי השיפודים הגדולות, הייתה מסעדה אחת שממנה יצא עשן של מנגל, מוזיקה של אום כולתום וריח של בית. קראו לה "מסעדת סעיד". לא "המסעדה של סעיד", לא "אצל סעיד" – פשוט מסעדת סעיד. מי שהכיר, ידע.
מאז חלפו כמעט חמישים שנה. סעיד משיח, האיש והאגדה, הלך לעולמו ב־2018. העיר נשארה. הזיכרונות דהו. המסעדה נסגרה, אבל רוחו של סעיד נשארה ושרתה על המקום לאחר שאשתקד החליטה עיריית אור יהודה לקרוא רחוב על שמו. אבל, אי אפשר להרוג נוסטלגיה. בשקט־בשקט, אחרי שסגרו את מסעדת "אנטבה", נפתח מחדש השער לממלכת הסלטים והשיפודים. "סעיד" חזרה.
מסעדת סעיד (צילום: מאיה כהן)
המסעדה כבר לא שיפודייה – לפחות לא בשם. היא נראית כמו מסעדת בשרים שמכבדת את עצמה: גדולה, מרווחת, שלט יפה ונוכחות של מקום שיודע מה הוא שווה. אבל האמת? זו אותה סעיד. שולחנות עץ, קירות מחופים, תפריט של פעם, והלב נשאר במקום. ואם חשבתם שהמחירים יקפצו כמו בצפון תל אביב, עובדיה משיח, הבן של סעיד, מרגיע: "אנחנו חמש אחוז פחות מכולם, חמש עשרה אחוז. ממקום שמגיש שירות, לא שירות עצמי". מין צניעות עיראקית שכזו, עם חיוך של מי שראה כבר הכול, הרי מגיל 8 הוא כבר שם.
הסלטים והחמוצים – ובכן, זה כבר טקס. כ-20 במספר, ב-33 שקלים בלבד, וזו לא טעות. טאבולה, עמבה, קישואים בטחינה, סלט רוסי, חציל במיונז, כרוב אדום, בישבש – חגיגה של צבעים, טעמים וזיכרונות. "כולם טריים, כולם טעימים", אומר עובדיה בגאווה.
סמוך לקופה מתנוססת תמונתו של סעיד ז"ל, אבל על הקירות אין את כל התמונות שצילם סעיד, עם כל מי שהיה בא למסעדה. אז היה המון תמונות שהוא צילם מספר עובדיה. סעיד, תועד עם כל מי שאי פעם ביקר. לא באינסטגרם – במצלמה של פעם, עם פילם. "יש לנו 20 אלף תמונות בבית, 50 אלף", אומר הבן ומחייך כאילו אבא עוד עומד ליד הדלת, מברך את הלקוחות לשלום עם מגש ביד וכף סלט ביצים.
מסעדת סעיד (צילום: מאיה כהן)
וסיפור החזרה? כמעט כמו סצנה מסרט של אבי נשר. "אני בכלל לא רציתי לפתוח", מודה עובדיה. "מישהו בא, אמר לי 'תשמע, ככה וככה'. אמרתי לו 'לך'. הוא בא אחרי שעתיים, אמר לי 'יש עניין'. אמרתי לו, 'אתה יודע מה? תפסת אותי במילה, אני רץ'". והוא רץ.
לא בטוח מה יקרה עכשיו. אולי זו תהיה קאמבק של עונה אחת. אולי זו התחלה של פרק חדש. מה שבטוח – כשהמנגל בוער, והסלטים מוגשים, ובמוזיקה יש חצי זכרון של חגיגה – סעיד חי.
עם גרידת לימון, גבינה או רוטב משוגע. במנה של שף או בשיפודייה שיודעת את העבודה. ליד המבורגר או סתם ככה בצלחת – בתוספת מלח בלבד. צ'יפס הוא מאכל שפשוט אי אפשר להפסיק לאכול, בעיקר בכמה מקומות שהפכו אותו ליצירת מופת. לפניכם רשימה רותחת
מה שאני צריכה כדי להפוך את הימים החמים האלה לנסבלים קצת יותר זה בריזה במרפסת, קפה קר ולצידו משהו מתוק ומפנק: גלידות ומתוקים צוננים תוצרת בית. נתחיל במתכון להכנת גלידה ביתית. לפני כשלושה עשורים המתכון פורסם לראשונה במדור המיתולוגי שלי בעיתון "לאשה" שנקרא "עוגת השבוע", ומאוחר יותר הוא שובץ באחד מספרי העוגות שיצא תחת שם זה.
עם השנים הוא עבר לא מעט שדרוגים ושיפורים, כשבכל פעם נשענתי על הגרסה המקורית וערכתי לה שינויים בהתאם לרוח התקופה. פעם הגלידה התאימה לילדים, בפעם אחרת למבוגרים, אבל תמיד היא הייתה פינוק קריר ומתוק לקיץ. דבר אחד לא השתנה: מעולם לא עשיתי שימוש במכונת גלידה.
לא נעים לי לומר, אבל עד היום איני משתמשת במכונה להכנת גלידה. נכון, אני עוסקת בתחום הקולינריה וידועה כחובבת גאדג'טים למטבח, אבל לא מצאתי לנכון לרכוש מכונה כזו, גם לא את הפשוטה והקטנה. במקום זה ערכתי ניסויים, שילבתי טעמים, הוספתי תוספות איכותיות ועבדתי על גרסה מהירת הכנה, הכי טובה שאפשר. גם אם במטבח שלכם לא מככבת מכונת גלידה, עדיין תוכלו להכין את גלידת שוקולד האגוזים המובאת כאן.
זו גלידה משפחתית שתשמח לקבל תוספות כמו פקאנים מסוכרים, פירות מסוכרים, פצפוצי שוקולד, עוגיות אוראו מרוסקות ועוד תוספות כיד הדמיון הטובה עליכם. כל תוספת שנכנסת לבלילה – גבינה שמנה, שוקולד מיוחד, תמציות איכותיות, ממרחים, עוגיות או פירות – משפיעה על הגוון, המרקם והטקסטורה של הגלידה, וכמובן על הטעם. אפשר לחלק את הכמות לשניים: מחצית מהגלידה השאירו בטעם וניל, ולמחציתה הוסיפו שוקולד מריר מומס או חצי קופסה של ממרח שוקולד אגוזים.
המתכון השני שמובא כאן הוא להכנת קרם בוואריה עם שוקולד לבן ופצפוצי שוקולד. זו מנה מרשימה לכל הדעות, אם כי היא לא מצריכה עבודה רבה או שימוש בטכניקה מסובכת, וגם לא חומרים מורכבים. במנה זו אני אפילו משלבת גביעי מעדני חלב פשוטים (לא עלינו!), אבל כשהיא מוגשת לשולחן, היא סוחטת מחמאות שגורמות לי נחת. אני בטוחה שזה גם מה שיקרה אצלכם.
נסיים ב"כדורי שוקולד" בלי שוקולד. זהו קינוח מתוק שמתאים לסיום של ארוחה בשרית, משום שהמתכון הוא פרווה. וזה לא היתרון היחיד של הקינוח הזה: הוא גם מתאים למי שמקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה. במתכון הזה השתמשתי בתמרים, אבקת חרובים וזרעי צ'יה במקום בשוקולד.
את החמאה החלפתי בשמן קוקוס, ובמקום ביסקוויטים השתמשתי בסוגים שונים של אגוזים, שאותם טחנתי עד דק. במקום לצפות את הכדורים בסוכריות צבעוניות, גלגלתי חלק מהם בשומשום קלוי ואת חלקם בתערובת של אגוזים, פיסטוקים וזרעי צ'יה. את הכדורים המצופים הכנסתי לכלי אטום ואחסנתי במקפיא. כך תמיד יהיה לי קינוח מתוק ומפתיע בסיום ארוחה או סתם מול המרקע.
גלידת שוקולד ואגוזים
החומרים (לתבנית כיכר): • 500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 38% שומן, קרה • 2־1 טיפות תמצית וניל איכותית או ליקר שוקולד • 1 גביע (400 גרם) חלב מרוכז • 100 גרם שוקולד מריר, מומס במיקרוגל במספר פולסים, או ממרח שוקולד אגוזים • 100 גרם שוקולד מריר עם אגוזים, שבור לפיסות קטנות או גרוס
לעיטור: • ½ כוס ברס בוטנים או אגוזים (בוטנים קלויים מקורמלים, להשיג בחנויות למוצרי אפייה) • ½ כוס פולי קקאו גרוסים
גלידת שוקולד ואגוזים (צילום: פסקל פרץ-רובין)
אופן ההכנה: יוצקים לקערת מערבל חשמלי את השמנת המתוקה ומקציפים במהירות בינונית־גבוהה, עד לקבלת מרקם של קציפת מוס. רצוי לא להקציף יתר על המידה.
מוסיפים את החלב המרוכז ואת תמצית הווניל או ליקר השוקולד וממשיכים להקציף במהירות נמוכה תוך שמירה על מרקם המוס התפוח.
מוסיפים בתנועות קיפול עדינות את השוקולד המומס ומבליעים במסה. מוסיפים את חתיכות השוקולד ומבליעים היטב בגלידה.
מעבירים את התערובת לתבנית בשכבה אחידה. מעטרים עם מעט ברס בוטנים או אגוזים ופולי קקאו. מכסים בניילון נצמד ומעליו מניחים יריעת אלומיניום. סוגרים היטב. מכניסים למקפיא למספר שעות או למשך הלילה.
יש להוציא את הגלידה מהמקפיא כרבע שעה לפני ההגשה.
דרגת הקושי: בינונית משך ההכנה: 20 דקות, לא כולל זמן הקפאה סוג המנה: חלבית
טיפסקל: # השימוש בחלב מרוכז הופך את הגלידה למתוקה מאוד. תוספת של שמנת מתוקה תעדן את המתיקות. אפשר להוסיף עד מכל שלם (250 מ"ל). # אפשר להוסיף לגלידה אגוזים מסוכרים גרוסים, כדורי שוקולד לבן וחום, קורנפלקס מצופה שוקולד ועוד. # חשוב להותיר מעט רווח בין מסת הגלידה לשולי התבנית או כלי ההקפאה, כי המסה מתפשטת. # אם תרצו לפרוס את הגלידה הקפואה לפרוסות, כמו עוגה, רפדו את התבנית בניילון נצמד לפני ההקפאה והשאירו שוליים רחבים. אני מעדיפה להשתמש בתבניות כיכר מסיליקון ובעזרת כף גלידה לחלץ כדורים מתוך התבנית. # חשוב לאטום היטב את התבנית בניילון נצמד ואחר כך ברדיד אלומיניום.
קרם בוואריה שוקולד לבן ופצפוצי שוקולד
החומרים (ל־15 רינגים מספר 7 או לתבנית 22 ס"מ או ל־2 תבניות כיכר קטנות):
לבסיס הקרם: • 150 גרם פירורי ביסקוויטים איכותיים (או אוראו או שקדים) או עוגה או לשונות חתול (בישקוטים)
לקרם הבוואריה: • 50 גרם שוקולד לבן קצוץ • 25 גרם חמאה • ½ שקית ג'לטין • ¼ כוס מים רותחים • 2 מעדני חלב בטעם וניל • 1 מכל שמנת מתוקה (250 מ"ל) • 2 כפות אבקת סוכר • 2 כפות ברס בוטנים (בוטנים מקורמלים) גרוסים • 100 גרם שוקולד מריר או פצפוצי שוקולד קצוצים דק
לעיטור: • כ־15 יחידות קטנות של קצפיות (נשיקות) מוכנות • ½ כוס ברס בוטנים (בוטנים מקורמלים) קצוצים • 2 כפות סילאן או סירופ מייפל
קרם בוואריה שוקולד לבן (צילום: פסקל פרץ-רובין)
אופן ההכנה: מרפדים תבנית בנייר אפייה. חשוב לבדוק שהתבנית יכולה להיכנס למקרר או למקפיא ושתוכל להכיל את הרינגים. מסדרים את הרינגים בתבנית. תבנית אחת לא מספיקה? קחו 2 תבניות.
מסדרים בתוך הרינגים שכבה של פירורי ביסקוויטים בעובי של כ־1 ס"מ. מהדקים היטב לבסיס ולדפנות. לחלופין קורצים בסיסים מעוגת טורט או מסדרים חצאי בישקוטים ברינגים.
מניחים בקערת זכוכית בינונית את השוקולד הלבן והחמאה וממיסים בפולסים במיקרוגל.
בקערית נפרדת מערבבים את הג'לטין והמים עד להמסה חלקה של הג'לטין. מוסיפים את התערובת בבחישה נמרצת ומהירה אל השוקולד המומס.
בקערה נוספת מערבבים את מעדני החלב. מוסיפים אליהם את השוקולד הלבן והג׳לטין ומערבבים היטב.
בקערת מערבל חשמלי מקציפים את השמנת תוך הוספת אבקת הסוכר, עד לקבלת קציפה יציבה וחלקה. מבליעים לתוכה בפעם או פעמיים את בלילת השוקולד והמעדנים. מוסיפים את ברס הבוטנים והשוקולד הקצוץ ומבליעים לתערובת אחידה.
יוצקים את הבוואריה המוכנה לתוך הרינגים ומשטחים. מכניסים לחצי שעה למקפיא. מניחים במרכז כל רינג קצפית ("נשיקה") אחת. שומרים במקרר עד להגשה.
משחררים בזהירות מהרינג אל צלחת הגשה אישית, מזלפים מעל סילאן או מייפל ומפזרים ברס.
דרגת הקושי: בינונית משך ההכנה: כחצי שעה, לא כולל זמן ההקפאה סוג המנה: חלבית
טיפסקל: # אפשר להכין מראש את הבוואריה האישית ולשמור במקפיא לכל אירוע ואורחי פתע. # במקום רינגים אישיים, אפשר להכין את הבוואריה בכלי הגשה גדול ולפרוס למנות.
כדורי שוקולד תמרים
החומרים (ל־25־20 כדורים): • 500 גרם תמרים מגולענים ומעוכים • 3 כפות אבקת קקאו או אבקת חרובים • 3 כפות דבש • ½ כוס סוכר • 1 כף שמן קוקוס • 2 כפות מים או מיץ • מיץ מ־½ לימון • ½ כפית זנגביל (ג'ינג'ר) טחון • ¼ כפית ציפורן טחונה • 1 כפית קינמון טחון • 1 כוס שומשום קלוי • ½ כוס אגוזי מלך שלמים קלויים
לציפוי: • 1 כוס שומשום בהיר וכהה קלוי או זרעי צ'יה או פיסטוקים גרוסים או בוטנים גרוסים
כדורי שוקולד תמרים (צילום: פסקל פרץ-רובין)
אופן ההכנה: שמים בסיר את התמרים המעוכים ומחממים על אש נמוכה. מוסיפים תוך בחישה את אבקת החרובים או הקקאו, הדבש, הסוכר, המים, מיץ הלימון, הזנגביל, הציפורן והקינמון.
מוסיפים את השומשום והאגוזים ומערבבים. ממשיכים לבשל תוך בחישה כ־5 דקות. מסירים מהלהבה ומצננים מעט.
מניחים את השומשום או הצ'יה בצלחת. נוטלים מעט מעיסת התמרים ויוצרים כדורים קטנים בקוטר 2־3 ס"מ. מגלגלים בכל ציפוי שתבחרו ושומרים במקפיא. אפשר, כמובן, להשאיר את הכדורים כפי שהם, ללא ציפוי.
דרגת הקושי: קלה משך ההכנה: כחצי שעה סוג המנה: פרווה
יש רגעים בחיים שבהם מתחשק ביס מתוק, רך וחמים – עם ריח של קינמון וזיגוג לבן מעל. או במילים אחרון: בא לך סינמון רול (או בשמו העברי – שבלול קינמון) אבל לא בא לך לחכות עכשיו לבצק שתופח שעה, לגלגל 12 יחידות או ללכלך מיקסר. בדיוק בשביל זה נולד המתכון הוויראלי של Cake On The Run – דף אינסטגרם וטיקטוק של לורה, בלוגרית אפייה בריטית שלא מאמינה בלסבך דברים מיותרים.
במקום בצק שמרים והמתנה, לורה משתמשת בקמח תופח ובמשקה מוגז כמו סודה או לימונדה. במקום המתנה – פשוט מערבבים, מגלגלים ומחממים. והזמן? 90 שניות במיקרוגל, או עד 10 דקות באייר-פרייר. המתכון שלה מיועד למנה אחת, בלי שאריות ועם תוצאה שמרגישה כמו חיבוק קינמוני אישי באמצע היום.
היתרון הגדול? יש גם גרסה טבעונית וגרסה ללא גלוטן שמרגישה (ומן הסתם גם מריחה) בדיוק אותו דבר. מה צריך לעשות? להחליף את החמאה בממרח טבעוני, ולהשתמש בקמח ייעודי לרגישים לגלוטן, תוך הוספה קטנה של עוד נוזלים כדי לשמור על גמישות.