בן גוריון השתמש במילה 'חרדה' כדי לתאר את החשש הנורא לעתיד הציונות ולביטחונם של מי שפועל בשמה. כך למשל אמר בן-גוריון בנאומו הראשון עת לקח על עצמו לראשונה את תיק הביטחון, בוועדה הפוליטית בקונגרס ה-22 בבאזל בשנת 1946, קצת יותר מחודשיים לאחד הקמת 11 הנקודות בנגב המערבי: "…אולם יחד עם ההנאה הציונית שהנחילו לנו תריסר היישובים הללו נתמלא ליבנו חרדה עמוקה – כי נעשינו אחראים לחיי הנערים והנערות הללו….למדבר זה שלחנו מאות אחדות של בחורינו ובחורותינו היקרים ביותר והפקרנו למעשה את חייהם. אם יקרה חלילה אסון יהיה קשה יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ להגיש להם עזרה. אלה שהלכו לנגב יודעים הסכנה ואינם נפחדים, אבל אנחנו חייבים לפחד, לנו אסור לשקוט, ועלינו האחריות על ביטחונם".
לצד זאת הוא סבל גם מחרדה במובנה האישי, בזמנים קשים נפל למשכב וסבל מחום גבוה. כך התנהלו חלק מהדיונים בזמן מבצע קדש, ליד מיטת חוליו. מה סייע לבן-גוריון להתגבר על חרדות אלה? קיימים מספר מקורות שמצביעים על דרכים שמצא כדי להקל על העול הכבד על כתפיו. בראיון שנתן משה פלדנקרייז ב-1976 על הקשר הארוך והקרוב שהיה לו עם בן-גוריון הוא ציין אירוע ספציפי בנובמבר 1957 כשהתבקש להגיע לביתו בירושלים. באותו אירוע, בן-גוריון ביקש להפסיק ישיבה חשובה, לעלות לחדרו ושם פלדנקרייז נתן לו שיעור שהסדיר לו הנשימה וגרם לו לשקט ולרוגע. רק אז דיבר עם הנשיא אייזנהאואר והודיע לו על הנסיגה משארם א-שייח אחרי מבצע קדש.
דרך נוספת ומעניינת במיוחד להירגע מהעול הכבד הייתה עיון בתנ"ך ועיסוק בחקר המקרא. בכתבה בעיתון "דבר" מה-8 יוני 1960 בן-גוריון מצוטט באומרו "לא חיים קלים הם חיי ראש הממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות. שתי שעות של לימוד בחוג לתנ"ך מסבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות".
המסמכים מציגים לא רק את העומס ההיסטורי, אלא גם את הפגיעות שבמנהיגות תחת לחץ מתמיד. המסמכים חושפים אדם שמוביל אומה בלב סופה היסטורית, אך גם מתמודד עם שחיקה ואף מחפש ומוצא דרכים שיעזרו לו להתמודד איתה.
איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, אמר בנושא: "המסמכים האלה מעוררים השראה והזדהות גם יחד. בתקופה כל כך לא פשוטה ביטחונית, בה כמעט כולנו חווים קשיים וחרדות ופחדים, אנחנו רואים את בן-גוריון המנהיג והאדם – שחווה לילות ללא שינה, מתוך העול הכבד של האחריות ועומס האירועים. אנחנו גם רואים שהוא מודע לעצמו ומחפש פתרונות אקטיביים שיסייעו לו. מנהיגות אינה רק קבלת החלטות היא גם מסע אישי של אחריות ודאגות וחרדות. זהו סיפור האנושיות שמאחורי ההיסטוריה".