מסמך פנימי בבנק מרכנתיל מזהיר מפני זינוק בניסיונות התרמית במערכת הפיננסית ומאיומי סייבר. אייל היימן, מנהל אבטחת המידע והגנת הסייבר, שהכין את המסמך, כותב כי "הטכנולוגיה והבינה המלאכותית הפכו את היכולת להתחזות ולגשת לפרטי הבנק או המידע הפיננסי שלנו לקלה במיוחד. בהודעות הספאם בטלפון או במייל מתקבלות הודעות מהאקר או נוכל, שמתחזות לגורם מוסמך".
בבנק מציינים שלושה סוגי הונאות נפוצים, המופנים בעיקר לאוכלוסיית הגיל השלישי או לעולים יוצאי חבר העמים. הראשונה היא פישינג: נוכלים או האקרים מתחזים לגורם מוסמך כמו הבנק שלכם, חברת האשראי ואפילו גורם ממשלתי, ושולחים הודעת טקסט שנראית לכאורה מטעמם.
האקר. מאות אלפי דיווחים בישראל (צילום: אילוסטרציה,שאטרסטוק)
בחסות ה־AI קל להתחזות ולקבל תוצאה זהה למקור. ישראלים קיבלו הודעות עם לינק לאתר שנראה זהה לאתר הרשמי, חשפו את פרטי האשראי והגישה לחשבון, וגילו תוך זמן קצר שבוצעו פעולות בשמם. הונאה נוספת נעשית באמצעות הצעה להלוואה או השקעה פיקטיבית עם הבטחה לתשואה ולריבית גבוהה.
במרכנתיל מדגישים: אין שום סיבה להעביר תשלום מראש להלוואה או השקעה. אם נתקלתם במקרה כזה, נתקו מגע. ולבסוף, "עוקץ הטכנאים", הונאה שבה מתחזים לנותני שירות בחברת אינטרנט. לקוחות מקבלים שיחות מטכנאי פיקטיבי, המדווח על תקלה לכאורה באינטרנט בביתם.
לאחר מכן הלקוחות מתבקשים להתקין את אפליקציית AnyDesk בטלפון הנייד, המאפשרת להשתלט עליו מרחוק. בשלב הבא הלקוח מתבקש על ידי ה"טכנאי" להיכנס לאפליקציית הבנק כדי לוודא שלכאורה לא ירדו מחשבונו חיובים כפולים – וכך מתאפשרת הגישה לחשבון הבנק שלו. במקרה זה, מדגיש היימן, לא פותחים את הלינק ולא לוחצים על הקישור – אלא מדווחים למשטרה או לבנק.