ב־7 באוקטובר, כמו במלחמת יום הכיפורים, המחדלים נבעו בראש ובראשונה מדפוס מחשבה לקוי ואחיד שהתקבע אצל הדרגים השונים. הקיבעון היה כל כך חזק, עד שהוא לא אפשר לשום מידע סותר להבקיע דרכו. הבעיה היא שמדובר בתופעה אנושית שמאפיינת כמעט כל גוף גדול, ואין זה משנה אם הגוף מורכב מקצינים, ממדענים או מפרקליטים.
ובכן, כיצד מונעים השתלטות של הלך מחשבה מוטעה בגופי הביטחון שלנו, ובכך מנסים למנוע את הקטסטרופה הבאה? אין דרך אחרת אלא ליצור מנגנונים מבניים טובים, שתפקידם יהיה לקרוא תיגר על הלך מחשבה שגוי שהתקבע. האם לשופטים, בעלי תואר במשפטים, יש הכשרה מתאימה למציאת הפתרונות הללו? ודאי שלא. לכך דרושים אנשי מקצוע מנוסים ומוכשרים, שבקיאים בחומר ומתמצאים בהתנהלותן של המערכות הנחקרות, ומשום כך יכולים לשמש ועדת חקירה אמיתית, כזו שתוכל להמליץ על השינויים הנדרשים בתוך אותן מערכות.
ולעתידם של נציגי העם? ההחלטה על גורלם מוטלת, כמו תמיד, על העם, לאחר שישמע ויבחן את הדברים- כפי שהוא עושה כל כמה שנים על פי העיקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר. כך צריך להיות היום, כמו גם לפני ארבעה עשורים.