"מעריב" שוחח עם ד”ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, לשעבר יועץ באמ”ן, חבר ב"מבטחי – ישראל" ומחבר הספר “סופה של מדינת ישראל?!”, שמזהיר מפני שיתוק תודעתי באירוע של הישרדות לאומית, ברקע השיחות בין ארה"ב ואיראן, והציפייה בישראל לפתרון סוגיית הגרעין האיראני.
"קשה לנפש האנושית להתמודד אל מול אסונות שמעולם לא קרו או כאלה שקרו בעבר הרחוק ולעיתים רחוקות. כזה הוא דינה של מלחמה גרעינית”, אומר ד”ר עפר גרוזברד. בראיון נוקב, המבוסס על פרקים מספרו החדש “סופה של מדינת ישראל?!” שיצא בהוצאת ידיעות ספרים, גרוזברד מתריע מפני תודעת שיתוק ואובדן שליטה שהמערכת המדינית, הצבאית והציבורית בישראל לוקה בה נוכח האיום הגרעיני האיראני.
"מלבד הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי במלחמת העולם השנייה בשנת 1945 לא היו למין האנושי התנסויות נוספות בתחום זה. כשמדינות קיצוניות מפתחות נשק גרעיני המוח האנושי מבין באופן רציונאלי שיש סכנה אולם מנגנוני ההדחקה חזקים יותר והעולם נכנס לתרדמה”, הוא מסביר. "כך הגיעו פקיסטן וצפון קוריאה לנשק גרעיני – העולם היה ער לכך, הפעיל סנקציות אבל לא באופן מספק. בדומה לאיראן של היום".
שיגור הטיל החדש של צפון קוריאה (צילום: רויטרס)
ד"ר גרוזברד מביא את הדוגמה של מנחם בגין כמודל מנהיגותי שהתעלה מעל ההדחקה, לא רק על בסיס היגיון אסטרטגי, אלא מתוך חוויה רגשית עמוקה: "לעיתים דווקא מי שחווה השמדה יכול לא להיכנע לכוחות ההדחקה. כזה היה מנחם בגין שחש את מאורעות השואה על בשרו ואיבד בה את משפחתו. הוא יכול היה להורות על השמדת הכור הגרעיני העיראקי באוסיראק בשנת 1981. העולם גינה מקיר לקיר אבל הכיר תודה עמוקה על אומץ הלב שהפגין בגין במלחמת המפרץ (1991) ובפלישה ב־2003 משום שלעיראק לא היה נשק גרעיני מבצעי מה שאפשר את פלישת ארצות הברית".
בהקשר האיראני, טוען ד"ר גרוזברד כי ישראל ושאר העולם הדמוקרטי מצויים בהכחשה מסוכנת: "שנים אנו מדחיקים את האיום הגרעיני האיראני. מדברים עליו, דנים בו אבל לא עושים דבר. גם זו סוג של הדחקה. והנה הגענו לשעה השתיים עשרה כשאיראן היא מדינה סף גרעינית שיכולה להגיע לפצצה הניתנת לשיגור תוך זמן קצר הנמדד בחודשים".
לדבריו, ישנן שתי ודאויות ברורות: 1. איראן תפר במוקדם או במאוחר כל הסכם כפי שנהגה בעבר ותשאף להשיג נשק גרעיני. 2. רק כוח יעצור אותה.
ד"ר גרוזברד מתייחס גם למנהיגות האמריקאית, ומזהה בדונלד טראמפ את התקווה האחרונה – אך גם הוא, לדבריו, לא חף מהכחשות פסיכולוגיות: "מול איראן עומד כיום מנהיג אחד ששמו דונלד טראמפ כשאירופה כולה בתרדמת. מנהיג זה הצהיר שהוא רוצה לסיים מלחמות ולא להתחיל אותם והוא חותר להסכם עם איראן. נכון, הוא ער לסכנה העולמית במידה שאיראן תצליח להגיע לנשק גרעיני ואף מצהיר שלאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני, אבל גם לו יש אשליות והדחקות ורצון לקבל פרס נובל לשלום כמו לקודמיו. מעבר לכך, מנהיגים זקנים באחרית ימיהם נוטים לחתום על הסכמי שלום. הדבר קשור כנראה לכך שתחושת הסופיות הגופנית שלהם מעודדת אותם להתפייסות גם אם אין בה היגיון. על כן, סביר מאוד להניח שיחתם הסכם בין ארצות הברית לאיראן".
בהתייחס לישראל, הוא מזהיר מפני השלכות בלתי הפיכות במקרה שאיראן תשיג נשק גרעיני: "במידה שלאיראן יהיה נשק גרעיני יהיה זה סופו של הפרויקט הציוני. מאזן אימה גרעיני לא יהיה כאן משום חוסר הסימטריה בין מדינה דמוקרטית ואחראית כישראל למדינה טוטליטרית, דתית ומשיחית שחרטה על דגלה את השמדת ישראל. הם יתגרו, יכרסמו בכוחנו ויפגעו בנו וייקחו סיכונים שאנו לא היינו לוקחים ולא מסוגלים לקחת. על כן ידם תהיה על העליונה. תהיה להם חסינות כפי שיש היום לצפון קוריאה והמשטר שלהם יוכל לשרוד ללא הגבלה".
ד"ר גרוזברד קורא למדיניות ישראלית שונה לחלוטין מזו שמובילים כיום: "שומה על ישראל להצהיר שאין לה שום כוונות אובדניות והיא לא תקבל שום הסכם עם איראן זולת חיסול המשטר. מעבר לכך, ישראל תפעל בכל דרך כדי להפיל את משטר האייתולות וכל האמצעים קשרים לכך – רמז לשימוש בנשק גרעיני. ישראל מסיבות פנימיות וכדי לא ליצור פניקה בציבור לא משתמשת בטרמינולוגיה אובדנית אולם רק האמת תציל אותנו בשעה השתיים עשרה".
הצהרה כזאת, לדבריו, איננה מטורפת אלא מחושבת: "נשמע מטורף? ממש לא. ראשית צריך להבין את האפקט הפסיכולוגי שיש להצהרה כזאת – ניפוץ חומות ההדחקה העולמיות. הפסיביות של ישראל משדרת לעולם שהמצב לא כל כך חמור. איום בשימוש בכל האמצעים מזכיר לאירופה ולארצות הברית שאומנם האיום רחוק יותר מהם – הן מבחינת מרחק והן מבחינת כוונות – אבל הפערים לא משמעותיים כל כך. איום כזה עשוי להציב לטרמפ קווים אדומים ולעודד אותו להכיר במצב ולהשתתף בתקיפה.
ודאי יותר מעמדה פסיבית ומרצה כפי שהפגין ביבי במסיבת העיתונאים האחרונה בוושינגטון אל מול הודעתו של טרמפ על חתירה להסכם. מעבר לכך, איש העסקים טרמפ מעריך כוח ופחות ערכים. כולם מכבדים כוח ואומץ וודאי טרמפ. אבל גם אם יעשה לנו זובור דוגמת זלנסקי וגם אם העולם יכחיש את הסכנה ויתייצב נגדנו עמידה אמיתית ואמיצה על שלנו הינה האופציה היחידה שלנו לשרוד".
ד"ר גרוזברד מצביע על קפיצה חשיבתית-פסיכולוגית קשה במיוחד: "לאיים על אירן בנשק גרעיני – באם שימש בנשק קונבנציונאלי לא יספיק – ואף להשתמש בו (לא בהכרח נגד האוכלוסייה) דורש אומץ וקפיצת תודעה שאינני בטוח שאנו מסוגלים לעשות אולם גם אפשרות זאת הינה מוגבלת בזמן – אולי לחודשים בודדים. מנחם בגין היה צריך להיות אתנו כעת, זיכרון שואת העם היהודי צריכה להיות נגד עינינו ובעיקר סיסמתנו "לא עוד". מדינת ישראל הייתה צריכה להציב גבולות ולומר שמי שמאיים עלינו בהשמדה יושמד עוד לפני שנים. גם אז נרדמנו וכעת אנו משלמים את המחיר".
בנימה אישית, הוא מסיים: "בתחילת שנת 2022 בעת ששימשתי כיועץ באמ”ן התרעתי במכתב לבכירים על חוסר מוכנותה של המערכת למלחמה. בספרי כתבתי ביוני 2023 ‘אנו בעיצומו של תהליך שיוביל לשואה שנייה אם נמשיך להתנהל בפסיביות אולם איננו ערים לכך מחמת ההדחקה הנמשכת.’ כעת אני מתריע שוב בפני הדחקה גורלית ביותר – הלוואי שעכשיו נתעורר!”
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".