מנהיגי אירופה: סנקציות על רוסיה אם לא תסכים להפסקת אש

מאז הפלישה הרוסית הכוללת לאוקראינה ב-2022, הוחרפו הסנקציות המערביות נגד מוסקבה שוב ושוב – אך המלחמה נמשכה. מימוש האיום בסנקציות נוספות עשוי לסמן תפנית של אחדות גוברת במערב, לאחר חודשים של חוסר ודאות במדיניות האמריקנית מאז שובו של טראמפ לבית הלבן בינואר.

לאחר חודשים של עימותים עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, כולל עצירה זמנית של סיוע צבאי חיוני, וושינגטון שיקמה את היחסים עם קייב וחתמה עמה על הסכם המעניק לארצות הברית גישה מועדפת לעסקאות כרייה של מינרלים באוקראינה.

טראמפ, שלא הגיב באופן פומבי מיידי להצהרות מנהיגי אירופה, הביע גם הוא תסכול ממה שבוושינגטון רואים כהתמהמהות של פוטין בנוגע להסכם הפסקת אש.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הצהיר כי במקרה של הפרת הפסקת האש, יוטלו סנקציות מאסיביות, בתיאום מלא בין אירופה לארצות הברית. אם אכן וושינגטון תצטרף, יהיה זה סימן להפשרה במתיחות עם אירופה השוררת מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ.

הנשיא האמריקני הטיל מכסים על מדינות אירופה ואיים שלא להגן על בנות ברית בנאט"ו שאינן עומדות ביעדי ההוצאה הביטחונית. בנוסף לכך, הוא הדהד רבים מהמסרים של הקרמלין, התקשה לגנות מפורשות את פוטין ואף דחק באוקראינה להסכים לוויתורים טריטוריאליים, כולל על חצי האי קרים.

זלנסקי אמר כי הפסקת האש, אם תצא לפועל, תהיה מלאה ותחול על היבשה, הים והאוויר, החל מיום שני. אם רוסיה תסרב – יוחמרו הסנקציות, לרבות צעדים נוספים נגד מגזרי האנרגיה והבנקאות שלה.

ביום שישי אמר פסקוב כי רוסיה "תומכת עקרונית" בהפסקת אש בת 30 יום, אך יש לה כמה תנאים. בריאיון לרשת ABC האמריקנית ששודר היום, הבהיר פסקוב כי לדעת הקרמלין, סיוע צבאי מערבי לאוקראינה חייב להיפסק כדי שהפסקת האש תוכל להיכנס לתוקף.

"אחרת, יהיה לזה יתרון עבור אוקראינה," אמר.