בישראל מנסים להסתיר מהציבור הרחב את העובדה הבאה: צה״ל נמצא במצב של בעיית כשירות כלי הלחימה שלו בשל הימשכות מלחמת "חרבות ברזל". חיילים, מפקדי פלוגות, מפקדי גדודים וגם מפקדי חטיבות מצביעים בימים האחרונים על בעיות שהולכות ונערמות בשל תקלות טכניות בטנקים, בנמר״ים, ובאמצעי לחימה של הכוחות המתמרנים בעזה.
בחטיבה 7 סיפרו אתמול על קשיים בחלקי חילוף לטנקים, כאשר המכלולים המרכזים החסרים במלאים של אט״ל הם מנועי הטנקים, זחלים, מערכות הינע ועוד.
מפקד בכיר בחטיבה אמר: "אנחנו כמעט שנתיים במלחמה. בעזה, לבנון, סוריה ועכשיו שוב בעזה. יש שחיקה עצומה של הכלים שעוברים כל הזמן ממשימה למשימה. אף אחד לא נערך לאפשרות של מלחמה כל כך ארוכה. בסוף לכל רכיב, לכל מכלול יש אורך חיים".
המצב הבעייתי הוא לא רק בחטיבה 7 אלא בכל חטיבות הסדירות של צה״ל: שריון, תותחנים וחטיבות החי״ר השונות. במהלך חג שבועות תקלה טכנית בנמ״ר של חטיבת גבעתי הובילה לאסון כבד. מנוע הנמ״ר התחמם וגרם להתלקחות באחת השכונות בג׳באליה. כדי להתגבר על האש הובאה לשטח כבאית. לאחר כיבוי האש השיירה שאבטחה את הכבאית נכנסה למארב של מטעני חבלה שהופעלו על ידי מחבלי חמאס. שלושה לוחמים נהרגו ושניים נפצעו קשה.
סמ"ר עומר ואן גלדר ז"ל, סמ״ר אופק ברהנה ז"ל, סמ"ר ליאור שטיינברג ז"ל (צילום: דובר צה"ל)
"החטיבות נמצאות בלחימה רציפה. במהלך המלחמה הלוחמים כבר ביצעו סבבים של התרעננות וכל הלוחמים שהחלו את המלחמה כבר השתחררו, המ״כ, מפקדי המחלקות, מפקדי הפלוגות ואפילו מפקדי הגדודים והמחטי״ם התחלפו, אבל כלי המלחמה נשארו להילחם ללא החלפה או ריענון. גם כלי המלחמה זקוקים לטיפול, להחלפה, לשיפוץ, אבל לצערנו יש לצה״ל מחסור בחלקי חילוף בהיקפים הנדרשים, מה שמוביל אותנו כל הזמן לאלתר ולחפש פתרונות. וכן אנחנו עושים כלכלת טנקים וחלקי חילוף", אמר קצין בכיר שמתמרן כעת בעזה.
כוחות צה"ל ברצועת עזה. מבצע "מרכבות גדעון" (צילום: דובר צה"ל)
הבעיה היא לא רק בכלי הרק״מ והטנקים אלא אפילו בכלי הנשק, החל מרובים עם תקלות, מקלעים ואמצעים נוספים. לוחמים נאלצים להשתמש בכלי נשק עם תקלות חוזרות ובעיות טכניות. אט״ל לא מצליח להתגבר על היקף השחיקה של כלל הציוד של יחידות הסדיר שנלחמות ברציפות כבר קרוב לשנתיים.
בנימין נתניהו על האסון ברצועת עזה (צילום :דוברות ראש הממשלה)
אתמול אמר מפקד חטיבה 7 אל״מ ש׳ את הדברים הבאים: "חד-משמעית טעינו באופן שבו בנינו את הכוח. טעינו בהערכה שנוכל לעשות מערכה קצרה. האויב ניתח את זה. הוא בנה את עצמו כדי להתיש אותנו לאורך זמן. מול זה אנחנו צריכים לעשות התאמות. זה לא אומר שלא נרצה לעשות הכרעות קצרות או שלא נרצה לקצר את משך המלחמה הזאת. אנחנו צריכים להיות ערוכים גם לפעולה ממושכת באופן שהוא מתאים".
הדברים האמיצים והאמיתיים של מפקד החטיבה מציגים את מכלול האתגרים עמם נדרש צה״ל להתמודד במלחמה הארוכה בתולדות ישראל.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.