מלחמה זו תיזכר בהיסטוריה ככזו שבה הצליחה ישראל, בתוך פחות מעשרה ימים, להסב פגיעות אנושות לתוכנית הגרעין ולמערך הטילים של איראן. בזכות הצלחותיה הרבות במלחמת התקומה, בשנה וחצי האחרונות, ובמיוחד לאור הצלחת מכת הפתיחה של ישראל מול איראן – ארה"ב החליטה להצטרף למהלך הצבאי ולהטיל את מכת הסיום על מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואיספהאן.
זהו מהלך אסטרטגי אשר ירשם בספרי ההיסטוריה. ארצות הברית, מתוך אינטרס מובהק לבסס את מעמדה כהגמון עולמי, להגן על שלום העולם ולהרתיע כל גורם המבקש לערער את הסדר והביטחון הבינלאומי – ניצלה את הישגי ישראל כדי להכריע כמעצמת-על את תוכנית הגרעין האיראנית ואת הציר השיעי כולו.
מהי דוקטרינת טראמפ? תומכיו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, מיהרו לגבות את המהלך והציגו אותו כהגשמה נדירה של הבטחות עבר: הנשיא היחיד שהצליח לבלום, הלכה למעשה, את שאיפתה של איראן להשגת נשק גרעיני.
דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
ככל שהתפרסמו דיווחים על מספר גבוה יותר של פצצות שהוטלו על מתקנים איראניים, כך הדגישו את עוצמתה של ארה"ב ואת נחישותו של טראמפ להבטיח עולם בטוח יותר, ללא איראן גרעינית. בעיניהם – מדובר ברגע היסטורי, המעמיד את טראמפ בשורה אחת עם סיומה של מלחמת העולם השנייה ועם נפילת ברית המועצות.
והם מדגישים: אין מדובר במלחמה עם "Boots on the Ground" – לא יישלחו חיילים אמריקאים ללחימה קרקעית באיראן, אלפי קילומטרים מגבולות המדינה. זהו מימוש מילולי של דוקטרינת "שלום מתוך עוצמה": שלום דרך כוח, דרך פעולה. כעת, הם מקווים, איראן תיכנע לדרישות ארה"ב. כך למעשה חזר ואמר הנשיא טראמפ בנאומו לאומה לאחר המתקפה.
אולם מתנגדי המהלך חוששים כי התקיפה תגרור את רוסיה וסין להילחם לצד איראן – בעימות ישיר מול ארה"ב וישראל. לדבריהם, תרחיש כזה עלול גם להוביל לכניסתן של פקיסטן והודו למעגל העימות, ובכך להסלים למלחמת עולם שלישית. בקרב חלק מהמבקרים נשמעים גם קולות אנטישמיים, הטוענים כי ישראל גררה את ארה"ב למלחמה שאינה שלה – וכי ישראל תוביל את העולם כולו לעימות הרסני.
הסכנות ברורות: פיגועי טרור נגד אזרחים אמריקאים על אדמת ארה״ב, פגיעה בכוחות ודיפלומטיים אמריקאיים המוצבים במזרח התיכון, חסימת מצרי הורמוז, עליית מחירי הנפט, פגיעה בכלכלה העולמית, פתיחת זירות לחימה נוספות – ומלחמת התשה ממושכת בין ישראל לאיראן, במסגרתה אמל״ח אמריקאי נלחם באמל״ח רוסי וסיני בשדה הקרב.
עם זאת, סביר כי הניצחון הצבאי יביא לשינוי גאופוליטי טקטוני – כזה שיבהיר לסין ולרוסיה כי אין להתעסק עם ארצות הברית תחת הנשיא טראמפ, ויעביר מסר ברור למדינות העולם: ארה"ב ניצבת לצד בעלות בריתה ומגנה על האינטרסים האמריקאיים, גם במחיר של מלחמה.
רות פינס פלדמן, עמיתה בכירה במכון משגב לביטחון לאומי
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.