"מה שאנחנו עושים הוא מעבר לכל דמיון, זה נראה כמו סרט בדיוני, השמיים הם הגבול", מספר ל"מעריב" רב סרן ע' – סגן מפקד טייסת המתכנן ומפעיל כלי טיס מאויש מרחוק (כתמ"מ), על הלחימה המורכבת מול איראן.
"התכוננו לזה רבות והגענו מוכנים. זה דור שלכל אחד יש את הנשק הטכנולוגי המתקדם מאוד שלו – לחוקר הסייבר, לטייס הקרב ולמתכנן ומפעיל הכתמ"מ", הוא מספר עוד.
מה המשימות המרכזיות שלכם? "להילחם בטילים בליסטיים שמגיעים אלינו. יש רצון למנוע את הדבר הבא, חשש לבית ולביטחון. וגם לבצע משימות התקפיות, כי ההגנה הכי טובה היא ההתקפה".
באופן אישי, איך התחושות? "לי אישית היו כמה הצלחות גדולות והיו גם רגעים פחות טובים. זו ממש הגנה על הבית. מתחיל במניעת שיגור הטיל הבליסטי וגם לתקוף בעומק האויב. אנחנו מאוד חותרים למגע, עד הסוף".
כיצד איראן נראית מבעד למסך ההפעלה בקרון? "איראן מדינה יפה, הררית, גדולה. אבל זה לא משפיע על ההתמקדות במשימה. בכל משימה אנחנו חותרים מאוד למגע וממשיכים עד הסוף".
נראה לך שלוחמה רובוטית תהווה תחליף לצוותי אוויר בתא הטייס? "בלוחמה רובוטית, האדם מפעיל אותה בצורה מסוימת, אבל אין תחליף לגורם האנושי. אין דרך אחרת לשיקול הדעת, להתנהלות במצבים מורכבים, במתן מענה מידי לסכנות ובקבלת ההחלטות. אומנם הטכנולוגיות מאוד מתקדמות, אבל אין תחליף לטייס בקוקפיט ולמפקד בשטח".
תקיפה באיראן (צילום: רויטרס)
כמה זמן עשויה להימשך המשימה של המפעיל? "אנחנו במשמרות ארוכות מאוד. חייבים כל הזמן להיות חדים ויש רציפות בהתמקדות במשימה. לעתים, משימה עשויה להימשך כמה שעות. כשהמשימה מתבצעת לאורך שעות, אני לא יכול אפילו לסובב את הראש. חייבים להיות ממוקדים כל הזמן ולפעול בהתאם להתפתחויות ולתת מענה".
מה יותר מסובך, לתכנן או לבצע? "זה מאוד משתנה, כי האירועים מורכבים. זה אותו רגש. יש את הגופים המתכננים ולאחר התכנון, הדרג הניהולי מאשר את המשימה ואז ישנם המבצעים והדרג הניהולי ממשיך לנהל אותה עד הביצוע".
רב סרן ע' שהחל את דרכו בקורס טיס, מתכנן ומבצע את טיסות הכתמ"מ חמש שנים. "אחרי שנפלתי מקורס טיס, הגעתי לתכנון והפעלת כתמ"מים. כאשר שובצתי לקורס זה נראה לי פחות מעניין, אבל מהר מאוד גיליתי שזה עולם ומלואו ותפקיד מאוד מאתגר, המשלב גם טכנולוגיה מתקדמת, הוא מספר.
מה משך ההכשרה למתכנן ומפעיל? "הקורס נמשך חצי שנה ואחריו מתקיימים שלושה חודשי אימון מבצעי. לאחר מכן מגיעים לטייסת ואז במשך חצי שנה מתמחים בתכנון, השלב הוא להגיע להפעלה".
על כמה שנות קבע מפעיל צריך לחתום? "חותמים לחמש שנים מסיום הקורס. מפעילים צברו ניסיון רב בשנים האחרונות, התכוננו והגיעו מוכנים למשימה עם פרוץ המלחמה".
הכנת צוותי האוויר והצוותים הטכניים לקראת תקיפה באיראן (צילום: דובר צה"ל)
חשבת שתהיה בתפקיד מפעיל בעומק איראן? "איראן תמיד הייתה בתודעה, התכוננו לקראת מלחמה אפשרית והיינו מוכנים להכל, אבל לא חשבתי שאשתתף במלחמה".
מה הערך המוסף של המפעיל? "קודם כל, חייבים לחשוב מחוץ לקופסה, לגלות יצירתיות ולתת מענה למצבים משתנים ולשלוט בטכנולוגיה מתקדמת ביותר".
איך התחושה מפרוץ המלחמה? "התחושה היא של הגנה על הבית, המשפחה והמדינה ולהבטיח שנוכל להמשיך לחיות כאן בביטחון. אנחנו עם חזק ויש לנו דור נפלא של לוחמים".
מה היעד? "להתמקד בהשגת המטרות שהציבו לנו. התפקיד עצמו מאוד מרתק ומאתגר. השמיים הם הגבול".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.