אנייס קלאמר, ראש ארגון "אמנסטי" לזכויות אדם – שידוע בפעילותה הענפה נגד מדינת ישראל, הכולל קריאות חוזרות ונשנות לקיום סנקציות על המדינה – הביעה את מורת רוחה בציוץ ברשת X ביחס לבלוק הפרו-ישראלי שהקים גדעון סער: "סירובו של האיחוד האירופי להשעות את הסכמו עם ישראל הוא בגידה אכזרית ובלתי חוקית – בפרויקט האירופי ובחזון, המבוסס על שמירת המשפט הבין-לאומי ומלחמה בפרקטיקות אוטוריטריות, בכללים של האיחוד האירופי עצמו ובזכויות האדם של הפלסטינים".
האירועים מגיעים על רקע יוזמה אנטי-ישראלית של של ספרד, סלובניה ואירלנד לדחוף את האיחוד האירופי לפצוח בסנקציות כלכליות ותרבותיות על ישראל. סער ערך שלושה ביקורים מדיניים באירופה, נפגש עם מדינאים בכירים והצליח לגבש גוש חוסם פרו-ישראלי שכולל מדינות חשובות ומרכזיות ביבשת בהובלת גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ׳כיה, הונגריה, קרואטיה ועוד שורה ארוכה של מדינות שגויסו לתמוך בישראל.
EU Israel agreement
The EU’s refusal to suspend its agreement with Israel is a cruel and unlawful betrayal – of the European project and vision, predicated on upholding international law and fighting authoritarian practices, of the European Union’s own rules and of the human…
בהמשך הציוץ קלאמר כתבה: "הצבעה זו תיזכר כאחד הרגעים המביישים ביותר בהיסטוריה של האיחוד האירופי. למנהיגים האירופיים הייתה הזדמנות לנקוט עמדה עקרונית נגד פשעי ישראל, אך במקום זאת נתנו לה אור ירוק להמשיך את רצח העם שלה בעזה, את הכיבוש הבלתי חוקי שלה של כל השטח הפלסטיני הכבוש ואת מערכת האפרטהייד שלה נגד הפלסטינים".
היא טענה כי "הבדיקה של האיחוד האירופי עצמו מצאה בבירור שישראל מפרה את חובותיה לזכויות האדם על פי תנאי הסכם השותפות. עם זאת, במקום לנקוט באמצעים לעצור זאת ולמנוע את השותפות שלהם, מדינות החברות בחרו לשמור על הסכם סחר מועדף על פני כיבוד התחייבויותיהן הבינלאומיות והצלת חיי פלסטינים".
היא האשימה את המדינות התומכות בישראל: "זה יותר מפחדנות פוליטית. בכל פעם שהאיחוד האירופי נכשל לפעול, הסיכון של שותפות במעשי ישראל גדל. זה שולח מסר מסוכן ביותר לביצועי פשעי זוועות שהם לא רק לא ייענשו אלא יתוגמלו".
שר החוץ גדעון סער עם נשיא לטביה אדגארס רינקביצ'ס (צילום: משרד החוץ)
לסיכום, קראה לפעולה נגד ישראל: "הקורבנות זכאים להרבה יותר ממילים ריקות. מדינות החברות חייבות כעת לקחת את העניינים לידיהן ולהשעות באופן חד-צדדי את כל צורות השיתוף עם ישראל, שעלולות לתרום להפרות החמורות שלה של המשפט הבינלאומי, כולל אמברגו מקיף על יצוא נשק וציוד מעקב וטכנולוגיה קשורה, ואיסור מוחלט על סחר והשקעות בהתנחלויות הבלתי חוקיות של ישראל בשטחים הכבושים".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".