Connect with us

כלכלה

מיתוס או מלכודת מס? כל האמת על הקרן החדשה של אלטשולר שחם

Published

on




אלטשולר שחם השיקה בשבוע שעבר קרן כספית חדשה עם דמי ניהול נמוכים במיוחד של 0.06% בלבד. וזה, כצפוי, הדליק מיד את רפרטואר התגובות הקבוע: מצד אחד יש מי שצוהלים – כל הקרנות הכספיות עושות פחות או יותר את אותה תשואה, אז למה לא ללכת על הכי זול? 

מצד שני, מיד גם הופיעו הפוסטים והכתבות שהזהירו מ״מלכודת מס״ – קרן כספית שמתחילה בזול כדי למשוך לקוחות, שנה-שנתיים אחר כך מעלים דמי ניהול באופן דרסטי, ואז אתה כבר ״תקוע״ בפנים כי אם תנסה לצאת תשלם מס רווחי הון על כל מה שצברת ותאבד חלק מאפקט הריבית דריבית. חוסכים ששמו את הכסף ב'קסם אקטיב' למשל, חוו את זה על בשרם בתחילת 2025.

אבל כל הוויכוח הזה – ויסלחו לי שני הצדדים – מפספס את השאלה היחידה שבאמת רלוונטית: למה בכלל שמים כסף בקרן כספית?
הרי קרן כספית היא לא באמת השקעה. זה אולי נשמע מוזר, כי בסוף אנחנו מדברים על תשואה של 3-4 אחוזים וזה נשמע כאילו הכסף ״עובד בשבילך״. אבל בפועל, הוא לא עובד. הוא פשוט לא נשחק.

כל עוד האינפלציה והריבית גבוהות – הקרן הכספית תיתן משהו שאולי נראה יפה על הנייר, אבל דה פקטו, האינפלציה אכל לכם את כל התשואה. מבחינה ריאלית לא הרווחתם כלום. לכן גם בשנים שהאינפלציה והריבית היו נמוכות בכלל לא שמעתם על הקרנות האלו – לא היה על מה לשמוע, ה"תשואה" שלהם הייתה אפס.

אז מתי בכל זאת נשתמש בקרן כספית? כשנרצה כסף שיהיה זמין מצד אחד, אבל שאנחנו גם לא צריכים אותו במיידי מהצד השני. למשל, למקרה שיתקע הרכב באמצע כביש 6 ונצטרך להחליף מנוע או אם יפטרו אותנו פתאום ונצטרך כמה חודשים להתאפס על עבודה חדשה. קרן כספית היא קלאסית בשביל זה: נזילה, בלי עמלות קנייה ומכירה ועם ריבית שמספיקה בשביל שהכסף לא יישחק – אבל גם לא הרבה מעבר. 

השם המקובל בעגה המקצועית הוא "קרן חירום" או "קרן ביטחון", ולרוב מדברים על סכום של שלוש עד חמש משכורות ששמים בצד – כל יועץ ייתן כלל אצבע קצת אחר. לצורך הפשטות, נניח שהמשכורת שלכם היא עשרים אלף נטו ושאתם שומרים חמישה חודשי שכר בצד – הגעתם בערך למאה אלף שקל. זה נשמע הרבה, אבל תעשו חשבון: על מאה אלף שקל, דמי ניהול של 0.06% הם שישים שקל בשנה. גם אם פתאום יעלו לכם ל-0.12% או אפילו 0.16% — זה הפרש של רק 100 שקל בשנה. תשואה של 4.52% בשנה לעומת 4.42%? גם, הפרש של 100 שקל. ביג דיל. לא שמנו שם את הכסף בשביל לעשות את המכה.

כמובן שלא מדובר בייעוץ השקעות, אבל ההיגיון אומר פשוט לבחור קרן כספית של גוף שאתם סומכים עליו, דמי ניהול סבירים, וזהו. ואם בעוד שנה יחליטו להקפיץ דמי ניהול? תישארו או שתעברו. למכור קרן כספית זה עניין של קליק אחד, בלי עמלות, בלי סנקציות. המלכודת מס – במרבית המקרים – פשוט לא רלוונטית ל"אזרח הקטן", כי בקרן חירום אתם גם ככה לא בונים על ריבית דריבית לשנים קדימה, והסכום הוא מראש לא מאוד משמעותי.

החריג היחיד הוא כשמדובר בכסף שמיועד לרכישה גדולה באמת, כמו הון עצמי לדירה. אם מישהו יודע שהוא יקנה דירה עוד שלוש או חמש שנים, שם כן יש היגיון לשים סכום גדול בקרן כספית ולא לקחת סיכון בבורסה. במקרה כזה באמת לבדוק בציציות מה התשואה, מה הדמי ניהול, האם תהיה מלכודת מס. אבל רובנו? רובנו שמים שם קצת אוויר לנשימה – לא יותר מזה.

אז כן, תבדקו דמי ניהול ותסתכלו על תשואה, זה תמיד טוב לדעת איפה הכסף שלכם נמצא. אבל אל תהפכו את זה לספורט אולימפי. בסוף, קרן כספית היא לא אפיק השקעה, היא פשוט הדרך המודרנית ללהחביא קצת כסף מתחת לבלטות שיהיה ליום סגריר.
הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ואין לראות בו תחליף להתייעצות פרטנית עם יועץ מורשה





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים