מירי רגב לא מתפקדת: איך זה קשור להפגנות לשחרור החטופים?

במילים אחרות, מי שיצאו אתמול לרחובות ערי ישראל הגיעו לשם כי הם לא מאמינים לממשלה שהיא עושה כל שלאל ידה (שוב, כל אחד בהתאם לתפיסתו) כדי לשחרר את החטופים. איך כל זה קשור למירי רגב, מאי גולן, מי-שלא-יהיה שר השיכון עכשיו או מי שמכהן בתפקיד ממלא מקום שר הפנים?

ובכן, זה פשוט מאוד: כל אדם שעיניו בראשו, גם אם הוא רוצה לכבוש את כל עזה, לגרש את כל תושביה ולהפוך את שכונת זייתון לבית זית החדשה ואת ג'בלייה לתואמת גבעתיים, מבין שמדובר בממשלה לא מתפקדת.

היא לא מתפקדת כשצריך לטפל בתושבי הצפון שגורשו מבתיהם על ידי חיזבאללה ובהוראת פינוי ישירה של ממשלת ישראל עצמה. היא לא מתפקדת במלחמה בתאונות הדרכים, שמחיר הדמים שהן גובות שובר כל שיא.

היא לא מתפקדת כשאנו זקוקים לדרכון חדש כדי לצאת – ולו לכמה ימים – לחופשה בחו"ל והיא לא מתפקדת כשצריך לפצות עסקים שנסגרו, דיירים שפונו, לבנות מחדש את האגף הפגוע בבית החולים סורוקה, לשקם את מכון ויצמן או לפתור בעיות אחרות בתחומי השיכון, הבריאות והחינוך.

זה לא שהממשלה לא עושה כלום, היא דווקא כן: היא מקדמת את ההפיכה המשטרית, משחקת ברוגז במקומות שבהם היא מפסידה (ולא רק בעזה, שם היא לא מצליחה להפעיל את הצבא החזק במזרח התיכון כדי למחוץ ארגון טרור שעיקר נשקו הוא קל).

היא עסוקה במינויים פוליטיים עד כדי כך שהיא מסתבכת בינה לבין עצמה: דוד אמסלם מצליח להסתכסך עם שר הביטחון, חבר הליכוד ישראל כ"ץ על מינוי יו"ר לתעשייה האווירית ושר התקשורת שלמה קרעי מצליח להסתכסך עם חברו לסיעה דוד ביטן בניסיון לאכוף הגבלות על התקשורת החופשית. במילים אחרות: אפילו לגנוב את הקופה כמו שצריך הם לא מסוגלים.