מחקר על 1.2 מיליון איש: חיסוני הילדות לא גורמים לאוטיזם

ד"ר פול אופיט, מנהל המרכז לחינוך בנושא חיסונים ורופא במחלקת מחלות זיהומיות בבית החולים לילדים של פילדלפיה, הסביר: "אם אתה בוחן אנשים שקיבלו חיסונים שהכילו אלומיניום לעומת אלה שקיבלו פחות, אתה צריך לשלוט בגורמי בלבול, אתה צריך לדעת שהמקור היחיד השונה לאלומיניום שהאנשים האלה קיבלו היה מהחיסונים הללו".

אלומיניום מתווסף לחיסונים כמלחי אלומיניום והוא מה שמכונה "אדג'ובנט" – חומר מסייע. תוספות אלו פועלות כמגדלור עבור מערכת החיסון, מצביעות על פולשים וגורמות לגוף לייצר נוגדנים נגד אנטיגן, או הווירוס או החיידק שעליהם החיסון מיועד להגן.

"אתה לא יכול פשוט להכניס אנטיגן ולקבל תגובה חיסונית, אתה צריך איזשהו גירוי כדי להדק את התגובה הזו", מסביר פרופ' קדל. "אדג'ובנט הוא חומר שמתריע למערכת החיסון של הגוף על האנטיגן של החיסון. בלי אדג'ובנטים, אתה למעשה יוצר סובלנות, שזה ההשפעה ההפוכה ממה שאתה רוצה שחיסון יעשה".

בארה"ב, מלחי אלומיניום משמשים בחיסון לדיפתריה, טטנוס ושעלת (DTaP) וכן בחיסונים לדלקת ריאות, HPV ודלקת כבד B.

"האלומיניום שנמצא בחיסונים הוא בצורה של כמויות קטנות מאוד של מלחי אלומיניום שזה לא אותו דבר כמו אלומיניום יסודי שהוא מתכת", מדגיש פרופ' הוויד. "חשוב שהורים יבינו שאנחנו לא מזריקים מתכת לילדים".

מלחי אלומיניום מחיסונים מוזרקים לתוך השריר ורובם מתנקים על ידי הגוף ומסוננים דרך הכליות תוך שבועיים, אם כי כמויות קטנות יכולות להישאר בגוף שנים.