ד"ר הייטלנד הוסיפה כי בעוד שתכנון המחקר לא יכול היה לקבוע סיבתיות, התוצאות עדיין תומכות במסקנה ברורה: אם אינכם ישנים היטב, אולי הגיע הזמן לשקול מחדש את הכנסת המסכים למיטה.
"אם אתם מתקשים בשינה וחושדים שזמן מסך עשוי להיות גורם, נסו להפחית את השימוש במסך במיטה, רצוי להפסיק לפחות 30-60 דקות לפני השינה", אמרה הייטלנד. "אם אתם משתמשים במסכים, שקלו להשבית התראות כדי למזער הפרעות במהלך הלילה".
בדיון על גלילה אינסופית של תכנים שליליים (דומסקרולינג), ד"ר צ'לסי רורשייב, מדענית מוח ומומחית שינה המשמשת כראש תחום השינה בחברת וספר, הסבירה כי הפרקטיקה "מעלה את רמות הלחץ שלכם, מה שעלול להוביל להפעלת האמיגדלה, האזור במוח האחראי על תגובת הלחץ. זה בתורו מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית, שמכניסה אתכם למצב של 'הילחם או ברח'".
תגובת לחץ זו משחררת קורטיזול ואדרנלין, שניהם "חומרים ממריצים ביותר. זה הופך את ההירדמות והשינה הרציפה לקשות מאוד".
מעבר לתגובה הביוכימית, פעולת צריכת תוכן מטריד – במיוחד בסוף היום – יכולה לגרום להיפר-פוקוס וחרדה, ולכלוא את המוח במעגל משוב שחוסם מנוחה טבעית.
כדי למזער נזק, מומלצת אימוץ של שגרת הרגעות לילית, שמתחילה אידיאלית שעה עד שעתיים לפני השינה.
"באופן אידיאלי, כדאי לשקול שגרה לפני השינה שמתמקדת בהפחתת מתח והרגעה", אמרה רורשייב. "זה כולל הנחת המכשירים האלקטרוניים בצד".
ככל שהשימוש במסכים ממשיך לעלות בכל הדורות והמכשירים, הממצאים החדשים עשויים להציע צעד פשוט ומבוסס מדעית לשינה טובה יותר: כבו את הטלפון, הנמיכו את האורות ותנו למוח ולגוף לנוח.