המלחמה בין ישראל לאיראן גרמה לסרטוט מחדש של המפה הגיאופוליטית באזור, לאחר התקפת חמאס בשבעה באוקטובר שהובילה לתגובה ברצועת עזה, והתפתחות הלחימה בגבול הצפוני עם חיזבאללה.
"מה שקורה היום עולה בהרבה על מה שקרה במהלך המכשול (הנכסה) של 1967 ותוצאותיו", מציין אמין קמוריה, סופר וחוקר פוליטי המתגורר בלבנון בראיון לרשת "ניו ערב". "בתוך שישה ימים בלבד בשנת 1967, ישראל קבעה משוואות אסטרטגיות וכפתה מציאויות חדשות שנמשכו עד היום, אבל המצב הנוכחי שונה לחלוטין וההשלכות חמורות הרבה יותר".
העימותים חשפו פער טכנולוגי משמעותי בין הצדדים: "ישראל נלחמת בטכנולוגיה צבאית מתקדמת נגד יריבים המחזיקים בנשק קונבנציונלי ובמבנים צבאיים פחות מתוחכמים", אומר קמוריה.
ספיריט B2 (צילום: שאטרסטוק)
גורם נוסף הוא מעורבות מוגבלת של מעצמות עולמיות שונות: "רוסיה שקועה כעת באוקראינה, וסין מגלה עניין ישיר מועט במזרח התיכון, מה שמטה באופן מכריע את מאזן הכוחות", מוסיף קמוריה.
מונה יעקוביאן, יועצת בנושאים אסטרטגיים ובינלאומיים, טוענת כי "ההתערבויות הישראליות בעזה, לבנון ואיראן מגיעות בהקשר של חזון ישראלי שאפתני הכולל ניטרול שאיפותיה הגרעיניות של איראן ואולי אף שינוי משטר באיראן".
חוקר היחסים הבינלאומיים ראיף חורי מצביע על כך שהמעבר מסכסוך בהובלת שליחים לעימות ישיר היה תוצאה של השבעה באוקטובר, שלדבריו "היוו רעידת אדמה אסטרטגית", ופירקו למעשה את מה שמכונה "ציר ההתנגדות" שאיראן בנתה.
"איראן לא הצליחה לנצל את הרגע שבו חמאס וחיזבאללה נהנו מאהדה נרחבת. היא יכלה למנף זאת לתקיפות מתואמות במקום לאפשר לישראל לחסל כל בעלת ברית בנפרד", מציין חורי.
פעיל חמאס בלבנון (צילום: REUTERS/Alkis Konstantinidis)
לפי הערכות יעקוביאן, "האופן שבו האזור מתפתח כתוצאה מהסכסוך האחרון עדיין מוטל בספק רב: הדבר עלול להוביל למאמץ דיפלומטי דרמטי שיקבע מחדש את תפקיד הדיפלומטיה ויבנה סדר מבוסס כללים, או שזה עלול לגרום להגמוניה צבאית בלתי מעורערת של ישראל על האזור".
חורי צופה כי "ישראל, לאחר המלחמות הללו, תטיל משוואת הרתעה חדשה בעוד שיכולתם של אויביה להגיב נשחקת, ללא קשר למאגר הטילים שלהם", ומניב גל חדש של נורמליזציה ביחסים במזרח התיכון.
המומחה הפוליטי קמוריה מזהיר כי "צעדיה הבאים של ישראל עשויים לכלול פגיעה בישויות שעדיין אינן בעימות ישיר אך נחשבות לאיומים עתידיים פוטנציאליים". המצב הנוכחי מתאפיין בשינוי באיזון הכוחות האזורי, כאשר תוצאות העימותים הללו צפויות להשפיע משמעותית על עתיד היחסים במזרח התיכון.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.