במהלך דיון הקבינט המצומצם שהתקיים אמש (ראשון) במשרד ראש הממשלה בירושלים, הציגו בכירי מערכת הביטחון תכנית מעודכנת להקמת העיר ההומניטרית המתוכננת בדרום רצועת עזה. הפערים בין התכנית שהציג הדרג המקצועי לבין הדרישות של הדרג המדיני עוררו דיון סוער.
בתוך כך, גורמים ישראליים תדרכו בשבועות האחרונים עיתונאים ואנשי מקצוע זרים על התוכנית לריכוז מאות אלפי אזרחים פלסטינים באזור שבשליטת כוחות צה"ל ליד גבול עזה-מצרים, כך דווח היום בניו יורק טיימס. לפי הדיווח, מומחים משפטיים הזהירו כי התוכנית תפר את החוק הבינלאומי מכיוון שהאזרחים ייאסר עליהם לחזור לבתיהם בחלקים אחרים של עזה ללא הגבלת זמן, הגבלה שתהווה צורה של טיהור אתני.
קבוצת מומחים ישראלים לחוק הבינלאומי שלחה מכתב פתוח לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולרמטכ"ל אייל זמיר. במכתב הם מזהירים כי התוכנית עלולה להוות "העברה כפויה", פעולה הנחשבת לפשע לפי החוק הבינלאומי. המומחים הדגישו במכתב כי אם התוכנית תיושם, היא "תהווה סדרה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ובתנאים מסוימים, עלולה להגיע לכדי פשע רצח עם".
עקורים עזתים מתמודדים עם הרס האוהלים בחורף (צילום :רשתות ערביות, "כח צביקה" באדיבות yes דוקו ו-STINGTV, חברת No Drama studio הפקות, בימוי: שי להב)
מוקדם יותר היום, חברת הכנסת אפרת רייטן פנתה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין בדרישה לקיים דיון בוועדה בנוגע להחלטת הממשלה להקים את העיר ההומניטרית בעזה במימון ישראלי. רייטן דורשת כי הדיון יהיה פומבי.
"עיר אוהלים זו מיועדת לאכלס בין חצי מיליון למיליון מתושבי הרצועה, ועלותה הראשונית מוערכת בכ-10-15 מיליארד ש"ח שיועברו מתקציב המדינה, בין השאר להקמת תשתיות מים, חשמל וביוב", כתבה רייטן. "כמו כן, פורסם ששר הביטחון ישראל כ"ץ, בתדרוך כתבים, אמר במפורש שיאסר מהעזתים שירוכזו בעיר ההומניטרית, לצאת אלא רק מגבול הרצועה וכי בהמשך תרוכז בה אוכלוסיית עזה כולה".
לדברי רייטן, "התוכנית להקמת עיר אוהלים זו מעוררת שאלות קשות מאד והשלכותיה על הבטחון, הכלכלה, ומעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם לרבות הסיכון בהעמדת חיילי צה"ל לדין הן חסרות תקדים ומסוכנות".
כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
בעיתון הגרדיאן הבריטי דווח בשבוע שעבר כי קרוב ל-60 חברי פרלמנט ממפלגת הלייבור הבריטית חתמו על מכתב הקורא לממשלתם להכיר באופן מיידי במדינה פלסטינית, זאת בתגובה להצהרות שר הביטחון כ"ץ בדבר התוכנית להעברת אוכלוסיית עזה למחנה שיוקם על חורבות רפיח.
במכתבם, מביעים חברי הפרלמנט, הן מהאגף המרכזי והן מהאגף השמאלי של המפלגה, דאגה עמוקה ממה שהם מכנים "טיהור אתני בעזה". הם דורשים משר החוץ הבריטי לנקוט צעדים מיידיים כדי למנוע מישראל להוציא לפועל את תוכניתה ברפיח, ולהכריז ללא דיחוי על הכרה במדינה פלסטינית.
"אנו פונים אליך בדחיפות רבה בנוגע להודעת שר הביטחון הישראלי על תוכניותיו להעביר בכפייה את כל האזרחים הפלסטינים בעזה למחנה בעיר ההרוסה רפיח, מבלי לאפשר להם לעזוב", כתבו חברי הפרלמנט, "תוכניות אלה תוארו על ידי עורך דין ישראלי בכיר לזכויות אדם, מיכאל ספרד, כ'תוכנית מבצעית לפשעים נגד האנושות – העברת אוכלוסייה לקצה הדרומי של עזה כהכנה לגירוש מחוץ לרצועה'. למרות שזה תיאור מדויק, אנו מאמינים שיש הגדרה ברורה יותר: טיהור אתני של עזה".
הרס ברצועת עזה (צילום: REUTERS/Mohammed Salem)
כמו כן, קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, מתח אתמול ביקורת נוקבת על התוכנית הישראלית שנחשפה השבוע לרצועת עזה. במהלך ראיון טלוויזיוני לרשת הציבורית ARD, הגדיר מרץ את המתרחש בעזה כ"בלתי מקובל לחלוטין". "הדרך שבה הדברים קורים כרגע ברצועת עזה היא בלתי מקובלת", הכריז המנהיג הגרמני, תוך קריאה נחרצת להגברת הסיוע ההומניטרי ולפתרון דיפלומטי מיידי לסכסוך המתמשך.
החשיפה המרכזית הגיעה כאשר מרץ חשף פרטים על שיחותיו הפרטיות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "לא אהבתי את מה שממשלת ישראל עושה ברצועת עזה כבר שבועות רבים, וגם הבעתי זאת", אמר הקנצלר, ומיד הוסיף: "הבעתי את אי נוחותי בפני נתניהו במהלך שיחות הטלפון שלנו".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.