תל אביב נחשבת למרכז הכלכלי והתרבותי של ישראל, ובשל כך גם שוק הנדל"ן בה נחשב ליוקרתי וייחודי. מה שמבדיל את תל אביב מערים אחרות הוא המיעוט הקריטי של קרקעות לבנייה, במיוחד במרכז העיר. מדובר באזור שבו כמעט ואין עוד פיתוח קרקעי רחב היקף, ומעט הפרויקטים שנבנים כיום בלב העיר הם ברמת יוקרה גבוהה במיוחד, מה שהופך את האזור לבועת נדל"ן המכוונת לעשירים בלבד.
ובכל זאת, כשאני שואלת את צורי סעדה – המנכ"ל, המייסד והבעלים של חברת הנדל"ן יפו תל אביב – אם גם שנה וחצי אחרי מתחילת המלחמה, שכמעט עצרה פה את הכול, האזור הוא עדיין “בועת נדל"ן", הוא מייד אומר שהמונח בועה הוא פיקציה, ותתפלאו – גם היה כזה מאז ומעולם.
לדבריו, שוק הנדל"ן בתל אביב הוא תוצר מורכב של היצע מוגבל, ביקוש משתנה וקשר ישיר למצב הפוליטי והחברתי. בעוד המחירים הגבוהים מעוררים חששות לבועה, בפועל השוק מציג סימנים של התמתנות והסתגלות למציאות החדשה.
צורי סעדה (צילום: באדיבות יפו תל אביב)
זו דעה לא פופולרית. “לא הייתי מכנה את זה ‘בועה', ואני גם לא חושב שזו הייתה בועה אי פעם. אולי כדאי לדייק ולומר שתל אביב בפרט, ויש עוד אזורים כאלה במקומות שונים, היא מקום מאוד ייחודי: אין בה שטחים פתוחים שאפשר להגדיל בתוכם את העיר, לבנות מגדלים ולהתרחב באלפי יחידות. מרכז תל אביב הוא לא עבר הירקון, לא הצפון הישן ואפילו לא יפו, ששם זה אפשרי. מרכז תל אביב, או מה שנקרא ה"דאון טאון", הוא אזור עם משאבים מוגבלים, ואין איך להתפתח בו מי יודע מה. וכמו כל מוצר ייחודי בשוק הוא הולך ונשחק, ואפילו הולך ונעלם".
אתה בעצם אומר שאפשרויות הנדל"ן במרכז תל אביב הולכות ונעלמות כי אין איך לגדול ולהתרחב? “כל בניין שנבנה פה בלב העיר, כנראה שב-50 השנים הקרובות ירד מהוועדה ולא יחזור. ואין אלפים כאלה, יש הרבה פחות. שוב, בלב תל אביב, בשונה מצפון העיר או בפרברים אחרים, אין מצע שוק לבנייה המונית. כל בניין חדש או דירה שנוספו לסטוק הם יקרים ונחשבים לנכס נדיר, ולכן טווח המחירים גבוה מאוד. לא ניתן לצפות לפיתוח גדול שירסן את המחירים במרכז העיר, זה פשוט בלתי אפשרי".
חושבים בגדול
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שוק הנדל"ן כיום, ולא רק בתל אביב, הוא אי-הוודאות הפוליטית, שהוחמרה בשנה וחצי האחרונות, ואפילו לא רואים את הסוף. אבל זה לא התחיל בשבעה באוקטובר, אלא עוד לפני כן, עם פרוץ גל המחאות החברתיות, שיצרו האטה של ממש בשוק.
“המחירים והביקושים בשוק הנדל"ן מושפעים לא רק מהתנאים הכלכליים, אלא במידה רבה מהיציבות הפוליטית והחברתית", הסביר סעדה. לדבריו, מאז תחילת השנה החולפת נרשמה עצירה כמעט מוחלטת בפעילות הרכישה, בעיקר מצד המשקיעים. “אנשים שלא חייבים לקנות פשוט לא קונים. זה משנה בהחלט את מאזן הכוחות בשוק. צריך לומר שכרגע מה שנכון עבור משקיעים וקונים כאחד הוא שההבנה העמוקה של התנאים והגורמים המשפיעים היא מפתח לקבלת החלטות נכונות".
שינקין פינת מלצ'ט, תל אביב (צילום: באדיבות יפו תל אביב)
כשמדברים על המשבר שהגיע מתחילת המלחמה אי אפשר שלא להזכיר כמעט באותה נשימה את תקופת הקורונה. גם אז חוקי המשחק השתנו, ומה שנראה אז כתגובת נגד למשבר הפך להיות היום למגמה. “אם לפני הקורונה שוק הדיור בעיקר בתל אביב היה שוק שבו משקיעים הלכו על דירות קטנות ודירות להשקעה, אחרי הקורונה אנשים החליטו שהם רוצים להעביר את חייהם למרכז תל אביב וטרפו את הקלפים", הסביר סעדה. “בהמשך לשינוי בביקושים בשנים האחרונות, רואים שינוי גם במבנה שלהם: חיפוש אחר דירות גדולות במקום דירות קטנות להשקעה, שהיו פלח שוק משמעותי באזור מרכז תל אביב עד לא מזמן.
"השוק, כאמור, מציג כיום תמונה שונה מזו שהייתה בשנים קודמות. הקהל שמחפש דירות בלב העיר שונה היום משמעותית: משפחות או זוגות שמבקשים דירה של 3 או 4 חדרים, 100 עד 120 מ"ר, קרובה למרכז העבודה ולחיים העירוניים. אנשים רוצים לגור ליד מקום העבודה שלהם, בעיקר מי שלא מתנייד עם רכב. הטרנד הזה משפיע גם על סוג הפרויקטים שנבנים ועל מחירי הדירות".
מחירים “נוחים"
בשונה מלב העיר, בצפון תל אביב, ובמיוחד בצפון הישן, חלה בשנים האחרונות הצפה של פרויקטים חדשים, שרובם במסגרת עסקאות פינוי-בינוי.
מה בכל זאת השוני בין לב העיר לצפון תל אביב, שבה מחירי הדירות מרקיעים שחקים גם כן? “מאחר שבעלי הקרקע אינם נושאים בעלויות רכישה, היזמים יכולים לתמחר את הדירות בצורה אגרסיבית יותר, ולעיתים אף למכור במחירים נמוכים משמעותית ממה שנראה בלב העיר. כך ניתן למצוא שם דירות חדשות ברף של כ-60 אלף שקל למ"ר, בעוד בעבר הלא רחוק דירות דומות נמכרו ב-56 עד 58 אלף שקל למ"ר ואף פחות.
"שוק זה מתנהל בדינמיקה שונה לגמרי משוק היוקרה – עם היצע רחב יותר, תחרות גבוהה ותמחור שמושפע ישירות ממבצעי מכירה והיקפי הבנייה. בדומה לערים גדולות בעולם, תל אביב מציגה דינמיקה שונה בין אזוריה: במרכז הבנייה מוגבלת ומבוקרת, ובמחירים גבוהים מאוד, בעוד אם תבדקי תראי בעצמך שבצפון העיר ניתן למצוא הזדמנויות להשקעה בפרויקטים גדולים יותר ובמחירים נוחים יותר".
"מחירים נוחים" הוא כמובן מושג יחסי, אבל הבעיות והאתגרים בשוק הנדל"ן בתל אביב אינם מסתכמים רק במחסור בקרקע ובביקוש המורכב. יש גם מגבלות רגולטוריות מחמירות, הכוללות זכויות בנייה מוגבלות, דרישות תכנון מחמירות ומורכבות בירוקרטית. “הרגולציה באזורי הביקוש הגבוה ביותר, ובעיקר בלב העיר, מגבילה את יכולת הפיתוח ומשפיעה ישירות על מחירי הנדל"ן", הסביר סעדה. “פינוי-בינוי הוא לא עניין של מה בכך; מדובר בפרויקט מורכב שדורש הסכמה של בעלי דירות רבים ותקשורת ארוכה עם הרשויות, וזה מייקר ומעכב את הבנייה".
האם מדיניות המס בישראל, למשל העלייה במע"מ, תשפיע גם על דירות היוקרה באזורי הביקוש? “לא, ושוב פעם לא. רק אחוז קטן מהאוכלוסייה מושפע באמת משינויים בריבית ובמיסוי – בעיקר אלו שכבר מחזיקים בהון רב. עבור הרוב המוחלט, מיסוי אינו שיקול מרכזי בהחלטות הרכישה או ההשקעה. גם מי שיש לו כסף פעמים רבות יעדיף “לקפל את עצמו וללכת", כלומר לוותר על עסקה – או לחלופין, להשאיר נכס מבלי לממשו – אם הוא חש שהתנאים הכלכליים לא מצדיקים את ההשקעה".
מונטיפיורי 19 תל אביב (צילום: באדיבות יפו תל אביב)
דירה כאומנות
השוק של דירות היוקרה עבר שינויים בשנים האחרונות. יש כיום תנועה מחודשת של יהודים מצרפת שרוכשים דירות בישראל, בין היתר בגלל שער היורו הגבוה יחסית לשקל ובשל תחושת חוסר יציבות במדינות המוצא. “אבל לא מדובר רק בצרפתים: לאחרונה נעשו עסקאות גם עם אנשים משוק ההון, הייטקיסטים ועוד. מדובר בשוק מגוון יותר מבעבר, והגל המרכזי של רוכשים צרפתים התרחש דווקא לפני כשלוש-ארבע שנים", אמר סעדה.
שיטוט קטן במרכז תל אביב מראה כפי שציינת שמדובר בעיקר בפרויקטים אדריכליים שמיועדים לקהל מאוד מסוים. הרבה דירות איירבינבי מעוצבות נותרו ריקות בגלל המצב. ההשקעה בהרפתקאות אדריכליות עדיין נמשכת? “בשוק הנדל"ן היוקרתי של תל אביב, לא מדובר רק בבנייה, אלא ביצירה. לקחת מגרש ריק ולדמיין בו מבנה שלם – זו יצירת אומנות", הוא אמר, ומתאר את מלאכת הבנייה כהגשמה של חזון, עם הקפדה על כל פרט. לדבריו, "רכישת דירת יוקרה אינה עסקת נדל"ן גרידא, אלא חוויה – מהיחס האישי שיקבל הלקוח ועד ההתאמה לפרטים הקטנים ביותר לפי טעמו".
הלקוחות, כך מתברר, לרוב אינם מתעניינים במה שמסופק להם כחלק מהסטנדרט, אלא נוהגים להביא אנשי מקצוע פרטיים ולהשקיע סכומים נוספים של מיליונים בהתאמות אישיות. גם הבניינים עצמם מבטאים מגמות חדשות – “לא שמים היום 40 דירות בבניין בן שש קומות, זה צפוף מדי. הסטנדרט השתנה לגמרי".
אז מה צופן העתיד לשוק הנדל"ן בתל אביב? למרות הקשיים והאתגרים, סעדה סבור שהשוק בתל אביב ימשיך להישאר אטרקטיבי ויציב לאורך זמן, גם אם מתמודד היום עם האטה זמנית: “היציבות הפוליטית תחזיר את הביטחון למשקיעים, והביקוש לדירות במרכז תל אביב לא ייעלם, כי זו עיר עם משאבים, תעסוקה ושירותים בלתי נגמרים. מי שמחפש דירה למגורים, כדאי שיתמקד באזורי המרכז ויצא מנקודת הנחה שמדובר בהשקעה לטווח ארוך. מי שמחפש להשקיע צריך להיות זהיר, ולבחון את ההשפעות הכלכליות והפוליטיות".
אפשר אולי לסכם ששוק הנדל"ן בתל אביב הוא תמונת ראי של העיר עצמה – מורכב, צפוף ועתיר בניגודים. בין פרויקטים של פינוי-בינוי בצפון הישן לדירות יוקרה אדריכליות בלב העיר, ובין משקיעים זהירים לרוכשים נחושים שלא מוכנים לוותר על החלום לבנות לעצמם ארמון בלב העיר. ולמרות הרגולציה החונקת והמציאות הפוליטית שאי אפשר לצפות את עתידה, תל אביב – כן בועה או לא בועה – עדיין שומרת על ייחודה.
גם כאשר נדמה שהשוק שקט, או אפילו קפוא, מתחת לפני השטח רוחשת דינמיקה שמוכיחה פעם אחר פעם: הביקוש אומנם משתנה, אך לא נעלם. למציאות הנדל"נית הייחודית במרכז תל אביב אין אח ורע בשום מקום אחר בארץ – זו עיר שאין לה לאן לגדול, ולכן כל מטר רבוע בה נשקל בזהב.
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".