מומחה לתורת המשחקים: סוריה מתדרדרת – ישראל חייבת לפעול עכשיו

בעוד שהקהילה הבין־לאומית ממשיכה לקדם יוזמות פיוס והסדרים מדיניים בנוגע לעתיד סוריה, מתאר ד”ר כפיר תשובה מציאות שונה לחלוטין בשטח. בראיון ל”מעריב” הוא מצביע על מגמות של הקצנה, התפשטות אלימה של כוחות אסלאמיסטיים, ומדיניות דיכוי כלפי מיעוטים – לצד מאבקי השפעה בין מעצמות אזוריות ועולמיות, ובראשן רוסיה וטורקיה.

לדבריו, ״בעוד הקהילה הבין־לאומית עוסקת ביוזמות פיוס ובהסדרים מדיניים, המציאות בשטח מלמדת על מגמה הפוכה. כוחות אסלאמיסטיים רדיקליים, הפועלים בתמיכת גורמים מטורקיה וקטאר, משתלטים על אזורים נרחבים בסוריה תוך הפעלת אלימות קשה כלפי מיעוטים אתניים ודתיים. לנוכח ההתפתחויות הללו, רוסיה מחזיקה בקלף משמעותי: נוכחות צבאית רחבת היקף שעשויה לשמש כחיץ מול ההתבססות הצבאית של טורקיה״.

במוקד האירועים – מחוז א־סווידא שבדרום סוריה. ״במחוז א־סווידא שבדרום סוריה מתרחשות בימים אלה מתקפות קשות נגד האוכלוסייה הדרוזית. כיבוש יישובים, חטיפות, השפלות ציבוריות ואזרחים הרוגים, תחת מתקפה מתואמת מצד כוחות חמושים בעלי זיקה אסלאמיסטית".

"הדרוזים ממלאים תפקיד אסטרטגי חשוב ביצירת חיץ טבעי בין ישראל לבין התפשטות הכוחות הללו לגבולה הצפוני. שליטתם באזור ההררי הסמוך לרמת הגולן, זהותם הלא־איסלאמיסטית ועמדתם העצמאית הופכים אותם למחסום מגן מפני התבססות טורקית־אסלאמיסטית בדרום סוריה״, מסביר ד”ר תשובה.

לפי דבריו, הרקע ההיסטורי לעימות בין טורקיה לרוסיה מוסיף עומק למאבקי ההשפעה הנוכחיים: ״העימות בין טורקיה לרוסיה נטוע עמוק בהיסטוריה של מאבקי כוח בין שתי אימפריות שהתנגשו לאורך מאות שנים. יריבות זו באה לידי ביטוי גם כיום, בזירות כמו לוב, הקווקז (אזרבייג’ן מול ארמניה) ובסוריה. טורקיה פועלת לבסס השפעה אזורית תוך טיפוח גורמים אסלאמיסטיים המקורבים לאידיאולוגיית האחים המוסלמים, בעוד רוסיה חותרת לשמר את נוכחותה האסטרטגית ולהגביל את ההשפעה הטורקית״.

רוסיה, מציין תשובה, פועלת בתקיפות בשטח הסורי כדי לשמר קווים אדומים: ״לרוסיה נוכחות צבאית משמעותית בשטח סוריה: בסיס חמיימים שבמערב מהווה עוגן אווירי מרכזי, ונמל טרטוס מארח את הצי הרוסי היחיד בים התיכון. באפריל 2025 מנעה מוסקבה את הצבת סוללת S-400 טורקית בשדה התעופה T4 ובכך שרטטה קו אדום ברור: רוסיה איננה מוכנה לאפשר התעצמות צבאית טורקית ישירה על אדמת סוריה או אספקת נשק מתקדם לגורמים הנתמכים על ידי אנקרה – ובראשם הנהגתו של אחמד אל־שרע (אבו מוחמד אל־ג’ולאני)״.

בהקשר הישראלי, לדבריו, ישנה חשיבות רבה להעמקת הקשר עם מוסקבה. ״לישראל קיים אינטרס מובהק בתיאום אסטרטגי עם רוסיה לצורך בלימת ההתעצמות הטורקית בצפון סוריה. שיתוף פעולה זה כולל תיאום ביטחוני ואווירי, העברת מידע מודיעיני על פעילות טורקית באזור, וניסיון למנוע העברת נשק כבד לגורמים איסלאמיסטיים״.

על רקע כלכלי, טורקיה מנסה לקדם מסדרון סחר עוקף ישראל – אך הניסיון נתקל בקשיים: ״יוזמה טורקית מבקשת להקים מסדרון סחר שיחבר את המפרץ הפרסי דרך ירדן וסוריה אל טורקיה ואירופה – תוך עקיפת שטחה של ישראל ותחלופה למסדרון הסחר הודו סעודיה ישראל שהוכרז לפני ה־7.10 על ידי ביידן".

"חוסר היציבות בסוריה, הכולל פיצול כוחות, התנגדות של גורמים מקומיים (כמו הדרוזים והכורדים), ועימותים פנימיים, הוא שמונע בשלב זה את מימוש התכנית. כל עוד סוריה איננה מתייצבת תחת הנהגה אחת, קשה יהיה לקדם מסדרון סחר עקיף שיחליף את ישראל כציר מסחר מרכזי״.

לדבריו של ד”ר תשובה, ארצות הברית ניסתה בחודשים האחרונים לשנות כיוון מול דמשק – אך נסוגה במהירות: ״במאי האחרון יזם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ניסיון לדיאלוג חדש עם סוריה: הוא הקפיא זמנית את הסנקציות במסגרת חוק קיסר, נפגש עם הנשיא הסורי החדש אחמד אל־שרע בריאד, ודחף להסכם אי־לוחמה בין ישראל לדמשק".

"ההקלה החזיקה מעמד כחודשיים, אך הדיווחים על פגיעות חמורות באוכלוסייה האזרחית בדרום סוריה שינו את הטון. ב־23 ביולי 2025 אישרה ועדת השירותים הפיננסיים בקונגרס האמריקאי תיקון לחוק קיסר, המאריך את הסנקציות בשנתיים נוספות ומחמיר את תנאי הסרתן. הדרישות החדשות כוללות התחייבות לשמירה על זכויות המיעוטים, שחרור אסירים פוליטיים, ופיקוח בין־לאומי על זכויות אדם. בכך אותת הקונגרס כי לא תינתן לגיטימציה למשטר חדש שימשיך את דפוסי הדיכוי של קודמו״.

מול התהליכים האזוריים, מזהה ד”ר תשובה אפשרות פעולה מדינית לישראל. ״מנקודת מבטה של ישראל, מדובר בהזדמנות מדינית לגייס תמיכה בין־לאומית, להבליט את חומרת האירועים בדרום סוריה, ולסכל מראש מהלכים לשיקומו הפוליטי של שלטון אסלאמיסטי בגבול הצפון״.

את דבריו הוא מסיים באזהרה ברורה: ״סוריה נמצאת בעיצומו של מאבק על זהותה העתידית. הכוחות האסלאמיסטיים הנתמכים על ידי טורקיה שואפים לבסס שלטון מרכזי במדינה תוך קביעת עובדות בשטח לאורך הגבול עם ישראל".

"רוסיה, במדיניותה ובהצבת כוחותיה, מהווה משקל נגד משמעותי לתהליך זה. ישראל צריכה לנצל את המומנטום: לחזק את המיליציות המקומיות המתנגדות להתפשטות האסלאמיסטית (הדרוזים והכורדים), להעמיק את התיאום האסטרטגי עם מוסקבה, ולפעול במישורים הדיפלומטיים והמודיעיניים כדי לבלום את הסכנות – לפני שיהפכו לאיום ישיר. מה שלא נבלום היום נאלץ להדוף מחר במחיר כבד בהרבה״.