בחודש וחצי האחרונים, מאז פרוץ המלחמה עם איראן באמצע יוני, אנחנו מוצפים בכותרות על העלייה המרשימה של שוק המניות הישראלי – ובצדק.
בתוך כחודש וחצי מדד ת"א-35 עלה בכ-12%, מדד ת"א-90 זינק בכ-16%, וכמעט כל הסקטורים והמדדים רשמו עליות גם הם, כשאת השיא מחזיק מדד ת"א ביטוח שעלה בשיעור פנומנלי של כ-26.7%. על הנייר, המספרים אכן מרשימים מאוד, אך סקירה שפרסם אהוד ניר מיחידת המחקר של הבורסה מציגה את הנתונים האלו באור קצת אחר.
מתחילת השנה ועד ערב המלחמה עם איראן המשקיעים הזרים היו מנוע הרכישות בשוק המניות, כשבמהלך התקופה הזו הם רכשו מניות בהיקף של כ-10.5 מיליארד שקל. לצורך השוואה, משקיעי הריטייל הישראלים (משקיעים פרטיים) רכשו בנטו – כלומר רכישות בניכוי מכירות – באותה תקופה מניות בהיקף של "רק" כ-6.5 מיליארד, והמוסדיים בכלל מכרו בנטו בהיקף של כ-5.7 מיליארד שקל.
כלומר, מי שאחראי באופן ישיר לעליית השווקים בחצי הראשון של 2025 היו המשקיעים הזרים, שהאמינו במשק הישראלי למרות המצב וקנו בעיקר מניות בנקים וחברות ביטחוניות. אבל, כך מראה ניר, מאז פרוץ מלחמת עם כלביא הדינמיקה הזו השתנתה לחלוטין.
בפעם הראשונה השנה הגלגל התהפך, ומאז ה-13 ביוני המשקיעים הזרים עברו למכור מניות ועשו זאת בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח מאז תחילת הלחימה. כלומר, המשקיעים הזרים אותתו שלדעתם שוק המניות הישראלי לא משקף את רמת הסיכון והמחירים צריכים לרדת. מי שבכל זאת האמין בשוק הישראלי והחזיק אותו למעלה היו המשקיעים הפרטיים כאן בישראל שהגבירו את רכישותיהם ורכשו מניות בהיקף של כ-4.8 מיליארד שקל, והמוסדיים ש"תרמו" את חלקם לתחושת החוסן הלאומי עם רכישות של 1.2 מיליארד.
זירת ההרס בתל אביב לאחר הפגיעה הישירה של הטיל האיראני (צילום: אבשלום ששוני)
אז האם באמת יש לנו משק חזק שממשיך לצמוח למרות המלחמה או שהעלייה בשווקים היא בסך הכל תוצאה של אזרחים פרטיים אופטימיים יתר על המידה? על שאלות כאלו כמובן אי אפשר לענות רק על סמך נתוני מסחר, אך ייתכן שהפילוח של אילו מניות המשקיעים הזרים בחרו למכור תיתן לנו הצצה לתשובה שהם נתנו לשאלה הזו.
לפי נתוני הבורסה המשקיעים הזרים מכרו מניות בארבע תחומים, והמשיכו לקנות בתחום אחד. הם מכרו מניות בענפי הביומד וביטוח ב-0.6 מיליארד שקל כל תחום, מניות נדל"ן ובנייה ב-0.3 מיליארד שקל ובנקים ב0.2 מיליארד שקל. מניות של חברות ביטחוניות, לעומת זאת, הם המשיכו לקנות בהיקף של כ-0.2 מיליארד שקל.
בניגוד למחשבה הראשונית, ההתנהגות הזו יכולה להעיד דווקא שהם עדיין מאמינים במשק הישראלי אבל פשוט רואים את סוף המלחמה מתקרב. אם הם היו חושבים שישראל עומדת להפסיד או שהמערכה באיראן הרעה את מצבה, הם היו מוכרים את כל המניות שקנו במהלך השנה ולא נשארים עם רכישות בשווי 8.5 מיליארד שקל רק מהשנה – ובוודאי שלא קונים עוד מניות של חברות ביטחוניות.
לעומת זאת, אם המלחמה עומדת להיגמר בקרוב והמשק הולך לחזור לשגרה, זה בדיוק הזמן להיפטר ממניות שקנית בדיסקאונט בגלל המלחמה אבל אתה מאמין שהן מתומחרות גבוה מדי ובטווח הבינוני המחיר שלהם הולך לרדת. הנדל"ן הישראלי כבר שנים מתומחר גבוה, חברות הביטוח כאמור חוו זינוק פנומנלי שלא ברור כמה הוא בר קיימא והביומד תמיד היה תנודתי.
הנתונים על יציאת ההשקעות הזרות מעידים על אמונה של המשקיעים הזרים שהמלחמה קרובה לסיומה, שהכלכלה תחזור למסלולה, ושבועות כמו הנדל"ן והביטוח בישראל צפויות להתפוצץ בקרוב. המשקיעים הפרטיים בישראל, לעומת זאת, אופטימיים אפילו יותר. הם מסרבים לשמוע על בועות וירידות מחירים וממשיכים לקנות מניות ישראליות כאילו אין מחר. והמוסדיים? הם לא כאן ולא שם, יושבים על הגדר וממתינים לראות לאן הדברים יתפתחו. כשיתפרסמו נתוני חודש אוגוסט נגלה מי מהם צדק.