מה שלא רואים בבית הלבן, ומה יש לנתניהו ולטראמפ להסתיר

גם את השופטים במשפט האלפים הצליח נתניהו לשכנע, בעזרתם האדיבה והחריגה של ראש המוסד, ראש אמ"ן ושרשרת הציוצים המאיימים של הנשיא טראמפ על מערכת המשפט, שהנסיבות המדיניות והביטחוניות מחייבות דחייה בעדותו. כך, בין המלחמה באיראן, הביקור בבית הלבן ושלל תירוצים, סיורים ומחלות מזדמנות, הוא לא התייצב לחקירה הנגדית כבר קרוב לחודשיים. אפשר להעריך בזהירות שהיד עוד נטויה, וגם בשבוע הבא יופיעו בקשות לדחיות נוספות, ואולי גם טראמפ לא אמר עדיין את המילה האחרונה שלו.

בארוחת הערב האינטימית עם נתניהו, שלא לדבר על בני משפחתו, ייתכן שדיברו יותר על הדיפ סטייט וציד מכשפות מאשר על עזה, סוריה או איראן. באותו יום נחלץ הנשיא לטובת חבר אחר שלו, נשיא ברזיל לשעבר ז'איר בולסונארו, שעומד גם הוא לדין בארצו בגין ניסיון הפיכה, ופרסם פוסט שבו קרא לרשויות החוק להניח לגיבור הלאומי שעובר רדיפה, בדיוק באותה רטוריקה שבה השתמש כלפי משפט נתניהו. אתמול כבר הודיע טראמפ שהוא מטיל מכס של 50% על ייבוא מברזיל, וטען שהמשפט של בולסונארו הוא "בושה ברמה הבינלאומית". על ישראל, בינתיים, טראמפ איים רק במרומז, כשכרך את הסיוע הביטחוני האמריקאי בהשתוללות שלו נגד המשך המשפט. נתניהו רק הודה על התמיכה ועל ההתערבות החיצונית חסרת התקדים, ועל הערעור הפומבי של אחד מיסודות הברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב הוא לא אמר דבר. מי יודע אילו טובות ביקש מטראמפ הפעם בחדר. אבל אם זה קרה בברזיל, טראמפ כבר עשה את זה פעם אחת, ואפשר שתהיה גם פעם שנייה.