מה שהוביל למהפך של תושבי הרצועה

באופן כללי העזתים מוכנים לכל שלטון, אך לא לשלטון ישראלי – רק במטרה לחיות בכבוד ובשלום. לעניין זה התייחס אחד המפגינים בהפגנה בבית-לאהיא: "אינשאללה שסודאנים ישלטו בנו שהאפריקאים ישלטו בנו! מי שישלוט בנו – שישלוט, אנחנו רוצים לחיות בכבוד וכמו שאר עמי העולם!".

אל-בראווי התייחס לכך גם בריאיון שהעניק אמש לערוץ אל-חדת': "ישראל היא לא זו ששולטת בעולם. יש מדינות אירופאיות, יש את ארה"ב ויש את מדינות ערב – שיתערבו לטובת הסוגייה הפלסטינית. אומרים "ישראל, ישראל וישראל" – אבל ישראל היא האוייב שלנו".

אופציה שעולה תמיד כשלטון חלופי ברצועה היא הרשות הפלסטינית, ומחמוד אל-הבאש – אחד מיועציו הקרובים של אבו-מאזן – נשאל במהלך ריאיון אמש גם-כן לערוץ אל-חדת', מה חמאס צריך לעשות לאור דרישות העזתים, וכך השיב: "חמאס צריך להעביר את הכל לאש"ף מבלי להתחכם – את הנשק, את החטופים ואת ניהול הרצועה. אין זמן להמתין, אנחנו רוצים עוד עזתים הרוגים?!".

ההפגנות האלו צריכות לצלצל גם בפעמוני האזהרה בישראל על-מנת שתפעל בהקדם לגיבוש 'היום שאחרי' ברצועת עזה. ההפגנות מוכיחות שתושבי הרצועה לא יתנגדו לסיום שלטון חמאס, רוצים עבורם עתיד טוב יותר ולא אכפת להם מי יחליף את ארגון הטרור.
לא משנה אם השלטון הבא ברצועה יהיה של הרשות הפלסטינית או שלטון משותף למדינות ערביות מתונות – ישראל חייבת למצוא פתרון שיוציא את חמאס לפחות מהשלטון האזרחי ברצועה. ייתכן ופתרון כזה יגיע מאוחר מדי מפני שאם תהיינה מדינות ערביות שיסכימו להגיע לרצועת עזה – הן לא יתרצו לעשות כן כאשר המצב הצבאי של חמאס עדיין טוב, ולאחר ששיקם חלק מיכולותיו ויוכל להפנות את נשקו גם נגדן.