מה עומד מאחורי "בית המרקחת החברתי" שכובש את ישראל

עם זאת, רונן מצביע גם על קושי: "החולה נדרש לנהל את כל הבירוקרטיה בעצמו – מרשמים, מסמכים, שילוחים. זה מתיש. אבל רינה והצוות שלה, במיוחד מלי שמטפלת בי, עושים את זה עם הלב. בזכותם אני מתמודד".

גם יוסי, שנאבק להציל את אשתו החולה בסרטן נדיר, מספר על החיבור המיידי עם העמותה. "הבטחתי לה שאמצא תרופה. התרופה עלתה כ-20 אלף שקל לסבב טיפול, וקופת החולים לא מימנה אותה. כשפניתי ל'קו לחיים', הם פשוט הרימו את הכפפה – עם חיוך, עם אכפתיות. הם מלאכים".

מעבר לסיוע הרפואי, רינה מדגישה את הליווי הרגשי והלוגיסטי שמוענק למשפחות. "הרבה פעמים, התרופה היא רק ההתחלה. צריך גם לבדוק אם יש אוכל בבית, אם יש חובות, אם מישהו צריך טיפול נפשי. אנחנו רואים את האדם – לא רק את המחלה".

רינה עצמה אינה חפה מפצעים. היא התמודדה עם אתגרים אישיים וצבאיים, ליוותה משפחות שכולות, איבדה חברים לעמותה במלחמה האחרונה. "זה שובר את הלב – אבל כל ילד שמבריא, כל משפחה שמקבלת תקווה – הם מה שנותן לי כוח להמשיך".

לאורך שנות כהונתה, היא למדה לדאוג גם לעצמה. בשנתיים האחרונות היא נעזרת בליווי מקצועי אישי. "כדי לעזור באמת – צריך גם לדאוג לעצמך", היא אומרת בשקט.

על תרומתה יוצאת הדופן של רינה אמרה אורלי כרמון, מייסדת ומנכ"לית ORCA, שהעניקה לה את הפרס: "רינה עידן היא התשובה החיה לשאלה, איך נראית הצלחה שיש לה נשמה. היא עזבה קריירה צבאית מרשימה, לא כדי לנוח, אלא כדי ליצור חזון חדש שמונע מרצון אמיתי להשפיע ולשנות. היא לקחה עמותה בקריסה, והפכה אותה למודל של הצלחה, בזכות מחויבות טוטאלית לכל פרט, לכל אדם, לכל שליחות. מה שמייחד אותה הוא הכישרון לראות לא רק תקציבים, אלא בני אדם. ורינה לא רק רואה אותם, היא מאמינה בהם. היא מכניסה נשמה ענקית לכל פרויקט ומיזם, ויוצרת שינוי חברתי שנמדד לא רק במספרים, אלא, בלבבות"

רינה מצדה מסכמת באותה רוח של שליחות: "אני לא יודעת אם אשנה את העולם – אבל אעשה כל שביכולתי לא להשאיר אף אחד מאחור".