מה נהגי מוניות בלונדון גילו על המוח שלהם שאתם לא יודעים

● כתבו קודם כל בעצמכם: השתדלו להתחיל משימה קוגניטיבית בכוחות עצמכם לפני הפנייה לעזרת הבינה המלאכותית. למשל, בכתיבת טקסט: נסחו טיוטה ראשונית במילים שלכם, ורק אחר כך, אם מתאים, התייעצו ב-AI לשיפור ושכלול. אגב, במחקר MIT נמצא שמשתתפים שכתבו קודם בעצמם ורק לאחר מכן השתמשו ב-ChatGPT הראו אפילו עלייה בקישוריות המוחית שלהם – מה שמרמז ששילוב אסטרטגי כזה ב-AI עשוי להועיל במקום להחליש.

● ערכו והוסיפו מטען אישי: אם נעזרתם ב-AI ביצירת טיוטה, עברו עליה בעצמכם. תקנו ניסוחים, הוסיפו דוגמאות או נימה אישית משלכם. כך תבטיחו שהמוח שלכם נשאר מעורב ושהטקסט הסופי משקף את מחשבותיכם. מורים לאנגלית שבדקו חיבורים שנכתבו בעזרת AI ציינו שלמרות שהכתיבה הייתה תקנית, התוכן הרגיש "שטוח" ונטול נשמה אישית. העריכה שלכם היא מה שיחזיר את ה"נשמה" והסגנון הייחודי לטקסט.

● שחזרו בעל-פה: לאחר שכתבתם (עם או בלי עזרת מחשב), נסו לספר לעצמכם או לאחרים את עיקרי הדברים בלי להביט בטקסט. שחזור כזה בעל-פה מכריח את המוח לשלוף את המידע מהזיכרון ולארגן אותו מחדש במילים שלכם. זו דרך מצוינת לוודא שהבנתם וזכרתם את התוכן, ולא רק "העתקתם" אותו מבחוץ. טכניקה זו של שליפה וחזרה פעילה ידועה כמחזקת זיכרון ומעבירה מידע לזיכרון ארוך-טווח.

● הפכו את המידע לבעל משמעות: קשרו את הטקסט או הרעיונות לחוויות אישיות, ידע קודם או דימויים עשירים ויוצאי-דופן בדמיון. מידע שמקבל משמעות רגשית או אישית מעובד עמוק יותר במוח, ולכן נחרת טוב יותר בזיכרון לטווח ארוך. כלומר, אם תגרמו לתוכן שה-AI עזר לכם ליצור להתחבר אליכם – לרגשות, לזיכרונות, לשאלות שמסקרנות אתכם – הוא יחדור מעבר לפני השטח ויהפוך מחיבור "טכני" לתוכן חי ומשמעותי עבורכם.

לסיכום, בינה מלאכותית היא כוח עזר עצום שיכול לקדם אותנו – מייעול מטלות יומיומיות ועד סיוע ביצירה וכתיבה. אבל במקביל, המוח שלנו הוא שריר, וכמו כל שריר הוא זקוק לאימון ואתגר. אם נהפוך את ה-AI ל"קביים" קבועים במקום להפעיל את השרירים המחשבתיים שלנו, ייתכן שנשלם על כך מחיר בטווח הארוך. בשימוש נבון ומאוזן – המשלב את יתרונות הבינה המלאכותית עם הפעלה פעילה של החשיבה, הזיכרון והיצירתיות שלנו – נוכל ליהנות מהטוב שבשני העולמות: להפיק את המרב מהקדמה הטכנולוגית מבלי לוותר על חוסן המוח והנפש.

אם אתם או יקיריכם מבחינים בסימני ירידה קוגניטיבית או בלבול שאינו אופייני, אל תהססו לפנות לעמותת עמדא. אנחנו בעמדא כאן בשבילכם עם מידע, אוזן קשבת וסיוע – ניתן להתייעץ איתנו בחינם בקו הסיוע הטלפוני 8889*.

ד"ר נתי בלום, מנכ"לית עמותת עמדא, לשיפור איכות חייהם של המתמודדים עם דמנציה, קידום זכויותיהם והעלאת המודעות הציבורית לתופעה בישראל; דוקטור בפסיכולוגיה מאוניב' סקרמנטו; ארי מנור, מומחה לאסטרטגיה, שיווק וחדשנות, בעל תואר שני (M.Sc) בגנטיקה של האדם, במסגרת מסלול המצטיינים הבינתחומי באוניברסיטת תל-אביב; מלווה בין היתר את עמותת עמדא. כיזם סדרתי, ארי הקים מספר מיזמי אימפקט לטובת הציבור, לרבות פסיכומטרי חברתי בישראל, ומיזם המנגיש מידע מדעי על טיפולים רפואיים לציבור הרחב בארה"ב