אהרון לפידות, מומחה לתעופה, מעריך כי האפשרות שנתב”ג יושבת בעקבות איום הטילים היא בהחלט סבירה, ואף אירעה לא פעם בעבר. את הדברים אמר לפידות בשיחה שקיים עם "מעריב", ברקע החזרה ללחימה בעזה, כמו גם חזרתם של שיגורי הטילים מתימן על ידי החות'ים.
בפתח דבריו, אמר לפידות: “קודם כל, אני לא מופתע אם יקרה מצב בו נתב”ג ייסגר לטיסות נכנסות, משום שזה קרה כל כך הרבה פעמים בעבר במסגרת כל מיני מבצעים בעזה, עוד לפני ה-7 באוקטובר. במלחמות קודמות, כמו מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, אני זוכר שסגרו את השדה, וגם במבצעים מאוחרים יותר של מדינת ישראל".
טילים של החות'ים (צילום: MOHAMMED HUWAIS / AFP)
"למדינת ישראל יש מה שנקרא ‘מותניים צרות’, והמרחק של נתב”ג מכל מקום הוא קטן יחסית. לכן, כל פעם שיורים טיל – וזה לא משנה אם זה מלבנון, מעזה, או מכל מקום אחר – שדה התעופה עומד בסכנת סגירה. אנחנו זוכרים את זה גם כשאיראן שיגרה טילים במלחמה הזאת”. הוסיף מומחה התעופה.
לפידות מדגיש כי החוסר באלטרנטיבה לנתב”ג הוא בעיה קריטית שכבר שנים אין לה פתרון אמיתי, ולכן הקמת שדה התעופה בנבטים היא הכרחית: “למדינת ישראל יש כרגע רק נמל תעופה בינלאומי אמיתי אחד – נתב”ג. נכון, רמון יכול לשמש בשעת חירום, ויכולים לנחות עליו מטוסים בינלאומיים, אבל יש שם רק מסלול אחד ורחבת חנייה קטנה מאוד".
עוד אמר והוסיף: "לגבי שדה התעופה בנבטים, אשר הקמתו אושרה בקריאה שנייה ושלישית בשבוע שעבר – אין צל של ספק שאנחנו צריכים את השדה הזה. אם אנחנו מסתכלים על התנועה שהייתה לפני ה-7 באוקטובר, שכולנו מקווים שתחזור כמה שיותר מהר, אנחנו מדברים על עשרות מיליוני נוסעים בשנה. נתב”ג כבר נמצא בקצה הקיבולת שלו ואינו יכול להתמודד עם יותר. אם נסתכל קדימה, עשר או חמש-עשרה שנים קדימה, מספר הנוסעים יגדל בכ-50% על פי כל החישובים, ויגיע לסדר גודל של 35–40 מיליון נוסעים בשנה. אין שום סיכוי ששדה אחד יוכל להחזיק מספר כזה של נוסעים”.
“כמובן שבמצב הביטחוני שלנו, כשאנחנו מותקפים כל פעם ממקום אחר, אנחנו מחויבים לפחות אלטרנטיבה אחת. גם בלי טילים, אם יש מזג אוויר גרוע, ערפל כבד, רוחות חזקות או ברד – מוכרחים להפנות את המטוסים למקום אחר. כיום, האלטרנטיבות שלנו הן לרוב לרנקה בקפריסין או עמאן בירדן. זה מצב בלתי מתקבל על הדעת”. הוסיף.
לפי לפידות, הפגיעה בתעופה והתיירות בישראל בעקבות ביטולי הטיסות של חברות זרות היא עצומה, אך גם מובנת: “אם ננסה להיכנס לנעליים של חברות התעופה, אפשר להבין למה הן מבטלות טיסות. למה שטייסים יסכימו לטוס למקום שבו עלול ליפול עליהם טיל? מדובר בחברות מסחריות, לא בטיסות חירום או צבאיות. הטייסים והדיילים פשוט מסרבים להגיע לישראל כי הם לא רוצים להסתכן. ואם נוסיף לכך את הדעות הפוליטיות שלהם – הרי רוב החברות שמגיעות לכאן הן אירופאיות, וידוע מה מצבנו באירופה. טייסים ודיילים מסרבים להגיע לכאן מסיבות בטיחותיות, אבל גם בגלל הלך הרוח באירופה כלפי ישראל”.
לפידות מסביר כי חוק הפיצויים לנוסעים, הידוע כ’חוק טיבי’, היווה גורם נוסף להימנעות של חברות תעופה זרות מטיסות לישראל: “החוק קובע שחברות מחויבות לפצות נוסעים במקרה של עיכובים או ביטולים, וזה הרתיע אותן. הן הבינו שהן עלולות להפסיד מיליונים אם טיסות יתבטלו בגלל מצב חירום בישראל. הממשלה התחייבה לפצות את שלוש החברות הישראליות – אל על, ארקיע וישראייר – במקרה שייאלצו לפצות נוסעים, אבל החברות הזרות לא קיבלו כל פיצוי. לכן הן פשוט נמנעו מלטוס לכאן”.
המציאות הביטחונית המורכבת של ישראל ממשיכה להשפיע באופן דרמטי על התעופה והתיירות. נתב”ג עלול להיסגר בכל רגע, אין אלטרנטיבה אמיתית, והתיירות ספגה מכה קשה. לפידות מדגיש כי הקמת שדה תעופה נוסף היא לא רק צורך כלכלי, אלא גם הכרח ביטחוני.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.