בריאות
מה באמת קורה בבדיקת הכשירות לקשישים?
איך מתמודדים עם הקונפליקט בין סודיות רפואית לחובת עדות?
"מדובר בשאלה מורכבת ועדינה שנתקלתי בה במיוחד בתחום המשכנתא ההפוכה, תחום שאני מקבל עבורו כמות גדולה של פניות בשנים האחרונות.
התהליך מתחיל בכך שאני מחייב את המטופל למסור לי את הפלט המלא מהמחשב של קופת החולים, הכולל את כל מחלותיו והתרופות שהוא נוטל. מידע זה חיוני עבורי כדי לבצע הערכה מקצועית מדויקת של מצבו הקוגניטיבי והנפשי, אך כעת אני יודע, לאחר התייעצות משפטית, שיש דרך לאזן בין הצורך המקצועי לבין שמירה על הפרטיות הרפואית של המטופל: בדוח הסופי שלי, אני לא חייב לפרט את כל המחלות הספציפיות של המטופל. במקום זאת, אני כותב שבחנתי את המידע הרפואי המלא שהומצא לי, ושעל בסיס ההערכה הכוללת – הכוללת גם את המחלות הקיימות – אני מסיק שהמטופל כשיר לחתום על מסמכים משפטיים, לרבות הסכם משכנתא הפוכה. גישה זו מאפשרת לי לשמור על הסודיות הרפואית הפרטנית של המטופל, תוך מתן מענה מקצועי מלא לשאלה המשפטית שנשאלתי. אני מאשר שעשיתי את עבודתי באופן יסודי ומקצועי, מבלי לחשוף פרטים רפואיים מיותרים שאינם רלוונטיים ישירות לשאלת הכשירות המשפטית. זוהי דרך לפתור את הדילמה המקצועית מבלי לפגוע בזכות הפרטיות של המטופל ומבלי להתפשר על איכות ההערכה המקצועית."
איך מתבצעת בפועל הערכת מצב אצל אדם מבוגר מאוד?
"הערכת מצב אצל אדם מבוגר מתבצעת בשני רבדים, בהתאם למורכבות המקרה ולנסיבות הספציפיות.
בשלב הראשון, אני עורך הערכה בסיסית כפסיכוגריאטר – רופא פסיכיאטר המתמחה בטיפול בקשישים. במהלך הפגישה אני יושב מול המטופל, שומע את סיפורו האישי, בוחן את המסמכים הרפואיים שהוא מביא, ולפי הצורך משוחח גם עם בני ביתו כדי לקבל תמונה מלאה יותר של תפקודו היומיומי.
עם זאת, כאשר המקרה מורכב יותר או כאשר יש חשד לבעיות קוגניטיביות משמעותיות, אני מפנה את המטופל לבדיקה מקיפה יותר אצל נוירופסיכולוג. זהו מומחה שעבר הכשרה מיוחדת לביצוע בדיקות מעמיקות של תפקודים מנטליים.
הנוירופסיכולוג יושב עם המטופל לזמן ארוך – לעיתים מספר שעות – ובוחן את כל התפקודים המנטליים שלו אחד אחד בצורה מדוקדקת ומדעית. בסיום הבדיקה הוא מכין דוח מפורט הכולל ניתוח מעמיק של יכולותיו הקוגניטיביות של המטופל.
יש לציין שהעלות של בדיקה נוירופסיכולוגית מקיפה מגיעה לכמה אלפי שקלים, ולכן אני ממליץ עליה רק כאשר הנסיבות באמת מצדיקות השקעה כזו – למשל במקרים של החלטות רכוש משמעותיות או כאשר יש חשד ממשי לירידה קוגניטיבית.
במקרים כאלה אני אומר למשפחה בבירור: זה לא ייפתר בבדיקה רגילה אצלי בלבד. נדרשת פנייה משולבת – גם אליי וגם לנוירופסיכולוג, כדי לקבל תמונה מקצועית ומלאה של המצב. כך אנחנו מבטיחים שההחלטות המשפטיות והכלכליות החשובות של הקשיש מתבססות על הערכה מקצועית יסודית ומדויקת."
מתי כדאי לפנות לפסיכוגריאטר באופן כללי?
"זוהי שאלה מורכבת הדורשת הבנה של המבנה המקצועי הייחודי של התחום בישראל. ראשית, חשוב להבין שמשרד הבריאות בישראל לא מוציא רישיון עצמאי לפסיכוגריאטריה. הדיפלומות בתחום מוענקות בעיקר על ידי אוניברסיטת תל אביב, וכיום כנראה גם אוניברסיטת חיפה.
המומחים בפסיכוגריאטריה מגיעים משני מסלולים מקצועיים שונים: חלקם התחילו כפסיכיאטרים והתמחו בטיפול בקשישים, וחלקם התחילו כגריאטרים (רופאי זקנה) והתמחו בהיבטים הנפשיים. מעט מאוד מומחים כיום היו גם פסיכיאטרים וגם גריאטרים מההתחלה.
אני עצמי התחלתי כפסיכיאטר, בעוד שאחרים התחילו כגריאטרים, ולכל גישה יש את היתרונות שלה. לפסיכוגריאטר שמוצאו בפסיכיאטריה יש בדרך כלל קשרים וידע מעמיק יותר בהיבטים הפסיכיאטריים – כמו זיהוי וטיפול בדיכאון, חרדה, הפרעות פסיכוטיות ובעיות קוגניטיביות בקשישים. לעומת זאת, לפסיכוגריאטר שמוצאו בגריאטריה יש ידע רחב יותר בהיבטים הרפואיים הכלליים של הזדקנות – מחלות כרוניות, תרופות ואינטראקציות ביניהן.
לכן, בבחירת פסיכוגריאטר כדאי לשקול את סוג הבעיה: אם מדובר בהערכה משפטית מורכבת או בחשד לבעיות נפשיות, עדיף לפנות למומחה בעל רקע פסיכיאטרי. אם מדובר בבעיות הקשורות יותר להיבטים הרפואיים של הזדקנות, מומחה בעל רקע גריאטרי עשוי להיות מתאים יותר.
כמובן, יש תמיד חריגים, ויש מומחים מעולים בשני המסלולים שפיתחו מומחיות רחבה בכל ההיבטים. כמו כן יש נוירולוגים שלחוות דעתם יש משקל רב מאוד".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי