קצת אחרי חצות, כח של גדוד 906 של חטיבת ביסל״ח (בית ספר למכ״ים א״א) נעה רגלית על אחת הגבעות בשטח האש של היחידה בנגב המערבי. הלילה היה חשוך ללא ירח. הלוחמים פילסו את דרכם בעזרת מכשירי ראיית לילה. על גופם כלל הציוד של לוחם רגלים היוצא למלחמה ארוכה. במעלה הגבעה, נפרצים הבקרה של התרגיל הלילי התקיל את הכח בקריאה: ״נתקלתם״.
מפקד מחלקת החוד זינק לרצפה ויתר הכח אחריו. הם נתנו מכת אש לעבר ״המחבלים״ שכביכול התקילו אותם באש. מפעם לפעם נשמע קול של אחד הלוחמים: ״נפצעתי״. מפקד המחלקה המשיך לנהל את הקרב תוך שהוא מחלק פקודות למפקדי הכיתות שתחתיו. הלוחמים חוזרים על הפקודות כדי למנוע בלבול ולאשר את קבלתן.
הכח מדלג מקפל קרקע אחד לאחר. התנועה קשה. פני הקרקע עם אבנים חלקלקות הקרב מתנהל דקות במהלכו חוברים לכוח שנתקל מפקד הפלוגה ואחר כך גם חפ״ק המג״ד. מפקד החטיבה אל״מ ס׳ מפקח מקרוב על התרגיל הוא רץ בין הלוחמים המסתערים בוחן את התפקוד שלהם, עוקב אחר המפקדים הצעירים.
כוחות חטיבת ביסל"ח לפני הכניסה לעזה (צילום: אבשלום ששוני)
בסוף ההסתערות ורגע לפני המשך תנועה ליעד הבא הוא עושה סיכום קצר עם המג״ד סא״ל ז׳. נותן חיזוקים ומעביר הערות הדורשות שיפור וחידוד של הכח. התרגיל הלילה בנגב היה התרגיל הגדודי של גדוד 906 אחד משלושת גדודי קורס מכי״ם. בעוד זמן קצר כלל החטיבה תנועה מערבה והיא אמורה להיכנס ללחימה בעזה.
חטיבת ביסל״ח נלחמה בעזה בתמרון הקודם. מורשת הקרב של החטיבה בלחימה הקודמת נקשרים לשני אירועים מכוננים שהתרחשו בתמרון הירי על שלושת החטופים ישראלים, אלון שמריז, סאמר אל-טלאלקה ויותם חיים, שלאחר כ-70 ימים הצליחו לברוח ובעת נסיון החבירה לכוחות צה״ל זוהו בטעות כמחבלים נורו ונהרגו מאש צה״ל. ואילו המקרה השני שהביא את אחד ההישגים של צה״ל במלחמה הוא חיסולו של יחיא סינוואר.
כוחות חטיבת ביסל"ח לפני הכניסה לעזה (צילום: אבשלום ששוני)
"אלו היו יכולות להיות שתי תהילות גדולות, אבל קיבלנו את הגרוע. מלחמה זה דבר גרוע – זה יכול לקרות במלחמה, אבל התפקיד שלנו הוא למנוע את זה", אמר אחד המפקדים בחטיבה, "האירוע של הרג החטופים יושב לכל לוחם ולכל מפקד בצורה מאוד חזקה. באירוע חיסול סינוואר, הלוחמים הרגו אותו – אבל אמרנו: הוא עם חטופים. תראה איך אירוע קשה משפיע על החטיבה. מיד אמרנו לכל הכוחות: 'עצרו, עצרו – סינוואר עם חטופים".
כוחות חטיבת ביסל"ח לפני הכניסה לעזה (צילום: אבשלום ששוני)
"כמה דקות אחר כך, מ"כ רואה שתי דמויות וצועק להן: 'צה"ל, צה"ל, בואו אליי'. בין שתי הדמויות היה מפקד גדוד תל סולטן, שניסה לירות בלוחם – אבל הלוחם והכוח יורים לעברו והורגים אותו. החבר שלו מצליח לברוח, ואנחנו סורקים את השטח במשך יממה, פועלים בזהירות קיצונית מתוך תחושת בטן שהחטופים ממש לידנו. בגלל הזהירות, בהתקלות השנייה נפצע לנו לוחם. האירוע של הפגיעה בחטופים הוא אירוע רע מבחינתנו. האם זה לא יכול לקרות שוב? לא מאה אחוז. אבל אנחנו יושבים מאוד מאוד חזק כדי שזה לא יקרה", הדגיש המפקד.
סינוואר ברגעיו האחרונים (צילום: צילום מסך דו"צ)
התרגיל הלילה שנמשך גם בשעות היום מביא את כלל תרחישים של הלחימה שבהם נתקלו כוחות החטיבה בתמרון הקודם ושל יחידות אחרות. המלחמה הביאה לשינוי מבנה קורס המכי״ם בצה״ל כמו גם השינוי בהכשרת הלוחמים. הלוחמים והמפקדים לעתיד נשלחים כבר במהלך ההכשרה לתוך הלחימה. הם חווים את הקרבות כלוחמים כרובאים. הדבר מקנה להם תהילת אש משמעותית, הופכת אותם לחדים ומקצועיים יותר, אבל זה גם נותן למפקדים את היכולת להבין באופן הטוב ביותר שמי שיצא בסוף ההכשרה באמת עומד בסטנדרטים המחמירים לפיקוד בצה״ל.
כוחות חטיבת ביסל"ח לפני הכניסה לעזה (צילום: אבשלום ששוני)
"הלוחמים כאן בסוף ההכשרה יודעים שהם הולכים לפקד במלחמה על חיילים. הם יעמדו ביום חמישי בטקס הסיום וביום ראשון הם יובילו חיילים להילחם בעזה, הלבנון, בסוריה או באיו״ש״ אומר קצין בחטיבה. ואילו סא״ל ז׳ מפקד הגדוד מספר: ״הלוחמים של היום הם יותר מקצועיים ויותר סקרנים ממה שאנחנו הינו כחיילים צעירים כמפקדים זוטרים".
"הם באים עם תודעה והבנה שהם הולכים למלחמה. כשאני התגייסתי לצנחנים היה מקסימום מבצע מעצרים בלילה כזה או אחר באיו״ש. היה לנו אולי איזה מבצע קטן בעזה. אבל היום הלוחמים הצעירים יודעים שהם הולכים למגע מול אויב. הם מבינים שמחר הם נלחמים. הדבר הזה עושה אותם לוחמים ומפקדים טובים יותר ממה שאנחנו הינו,. הם חושבים אחרת יש להם איכויות גבוהות הענין הזה מגביר להם את הסקרנות הם שואלים שאלות קשות הם יודעים לתפוס לי בחולצה ולהגיד לי ׳המפקד אני חושב אחרת", אומר המג״ד.
סא״ל ז׳ הוא לא רק מפקד שהולך בראש חייליו הוא הישראלי היפה, גיבור עז רוח. בבית בתל אביב מחכים לו כבר כמה שבועות אישתו ובנם התינוק בין החמישה חודשים. "יש כאן כוננות, וכל עוד החיילים שלי לא יוצאים הביתה לשבת או לחג אני איתם כאן. פעם ביום אני מנהל שיחת וידיאו עם האישה. פוגש את הבן הקטן רגע לפני המקלחות של הערב דרך המסך של הטלפון״ הוא אומר ומוסיף: ״ האתגר הכי גדול שלי עכשיו זה לעמוד במשימה שיש לנו לבצע בעזה במטרה להביא לשחרור החטופים. ולהחזיר בשלום את כל הלוחמים שלי הביתה בסוף״.
כוחות חטיבת ביסל"ח לפני הכניסה לעזה (צילום: אבשלום ששוני)
ב-7 באוקטובר הוא היה מפקד ההכשרות של חטיבת הצנחנים. הוא יצא מהבית בצומת ניר עם – שם הוא נתקל במחבל הראשון. יחד עם עוד שני שוטרים הם פעלו לנטרל את המחבל. ״עשינו חיפוי ואיגוף בדיוק בצורה הבסיסית שאנחנו מלמדים כל לוחם כל מפקד בקורס מכי״ם. בשעה 09:00 אני מוצא את עצמי בהתקלות עם שני מחבלים. הכח שלי היה הראשון שהגיע למוצב נחל עוז הייתי עם עוד תשעה קצינים ולוחמים שלי. בסוף הקרב חילצנו ארבעים חיילים. במהלך הקרב נפגע לי גלעד מהכח שלושה לוחמים שנפצעו״ הוא מספר. עכשיו בתרגיל, הוא מעביר ללוחמים את האופן שבו הם נדרשים לבצע את הלחימה – בדיוק כפי שהוא נדרש לבצע ב-7 באוקטובר.
הלילה הכח תרגל כנראה בפעם האחרונה ״על יבש״, את משחק המלחמה, בעוד זמן קצר ביותר הילדים בני 18 וחצי יהיו כבר מעבר לגדר הגבול במשימת המלחמה האמיתית במטרה להכניע את האויב
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.