בעקבות טבח שבעה באוקטובר חיל המודיעין מבצע שינויים עמוקים, כולל שימוש מחדש בתוכנית גיוס בשפה הערבית לתלמידי תיכון והכשרת כל החיילים בחיל בערבית ובאסלאם – כך על פי דיווח באתר "בלומברג".

על פי הדיווח, המטרה היא להסתמך פחות על טכנולוגיה, ובמקום זאת לבנות צוות של מרגלים ואנליסטים בעלי ידע רחב בניבים השונים של השפה הערבית – תימני, עיראקי, הניב הפלסטיני בעזה – וגם הבנה מעמיקה של דוקטרינות ושיח אסלאמי רדיקלי.

כל חלק במערכת הביטחון של ישראל עוסק בתהליך של בחינה עצמית מאז שבעה באוקטובר. הוויכוח על אחריות ואשמה נמשך, אבל אגף המודיעין קיבל על עצמו חלק לא מבוטל מהאחריות על האירועים. קצין מודיעין אמר באנונימיות ל"בלומברג" כי לאגף הייתה "אי הבנה בסיסית" של האידיאולוגיה של חמאס ותוכניותיו הקונקרטיות.

עוד נכתב בדיווח שאף שהשירות היה מודע לתוכניתו של חמאס לכבוש בסיסים צבאיים ויישובים סמוכי גדר, ואפילו צפה בחמושים מתאמנים בגלוי, ההערכה הייתה שהם רק חולמים על תרחיש כזה. אנליסטים הסיקו כי ארגון הטרור מרוצה מתפקידו כשליט ברצועת עזה, מתרומות זרות ומכניסה של אזרחים רבים לשטחי ישראל מטעמי עבודה. כישלון ההתמודדות עם האויב בתנאיו הוא דבר שמנגנון הביטחון הישראלי נחוש לא לחזור עליו לעולם.

"אם יותר ישראלים היו יכולים לקרוא עיתוני חמאס ולהאזין לרדיו שלהם", אמר אל"מ (מיל') ד"ר מיכאל מילשטיין, העומד בראש לימודי הפלסטינים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, "הם היו מבינים שחמאס לא נרתע וחיפש ג'יהאד".

ההתמקדות המחודשת של המודיעין בהכשרה בשפה הערבית ובהיכרות עם האסלאם מייצגת את מה שקצין המודיעין מכנה "שינוי תרבותי עמוק" בארגון. המטרה היא ליצור תרבות פנימית "שחיה ונושמת את האופן שבו האויב שלנו חושב".

עם זאת, מילשטיין ואחרים אומרים שכדי שזה יצליח, זה ידרוש שינויים משמעותיים כלל-חברתיים. רוב הישראלים לומדים בבית הספר אנגלית אפילו שיש אפשרות להטמיע גם לימודי ערבית בהיקף נרחב יותר. הרבה ישראלים חולמים על רילוקיישן למדינות המערב, ובכלל לאלו הדוברות אנגלית, והאתגר טמון בשכנוע הישראלים להתמקד יותר באזור – בתרבויותיו, בשפותיו ובאיומיו – ופחות בהזדמנויות גלובליות. ישראל התעשרה כשראתה את עצמה כחלק מהמערב, אבל היא צריכה לשרוד במזרח התיכון.

זה לא תמיד היה כך. בתחילת הדרך הייתה בישראל אוכלוסייה גדולה של יהודים שהיגרו ממדינות דוברות ערבית. המדינה הייתה ענייה ומוקפת בשכנים עוינים עם צבאות גדולים, ורבים מהעולים השתמשו בכישוריהם בשירות המודיעין, כולל אלי כהן, שהגיע לדרגים הבכירים ביותר של ממשלת סוריה לפני שנתפס והוצא להורג בשנות ה-60.

כיום ישראל נמצאת בהסכמי שלום עם ירדן ומצרים, ולבנון וסוריה הן מדינות חלשות בעלות יכולת מועטה לאתגר את העוצמה הישראלית. היצע דוברי הערבית ילידית הצטמצם. ישראלים שסביהם הגיעו מעיראק, סוריה ותימן אינם דוברים ערבית, ושני מיליון אזרחי ישראל הערבים אינם נתונים לשירות חובה – ולרוב גם לא מתקבלים בהתנדבות. חלק מהדרוזים דוברי הערבית אכן הולכים למודיעין, אך הם פחות משני אחוזים מהסד"כ.

כחלק משינויי המודיעין, השירות מחייה תוכנית שסגר לפני שש שנים, שמעודדת תלמידי תיכון ללמוד ערבית, ומתכנן להרחיב את הכשרתו בניבים השונים של השפה. הקצין אמר שהמאזינים התקשו להבין מה החות'ים אומרים משום שרבים לעסו גת, ולכן הצבא גייס מבוגרים ממוצא תימני כדי לסייע.

על פי הדיווח, המודיעין גם מנתב משאבים ליחידה שנסגרה בעבר, שתפקידה לאתגר את מסקנות המודיעין המרכזיות על ידי קידום חשיבה לא קונבנציונלית. עבודת היחידה ידועה בביטוי ארמי מהתלמוד – איפכא מסתברא.

עוד נכתב שהמודיעין עובר להסתמכות עמוקה יותר על מודיעין אנושי – כמו הצבת סוכנים סמויים בשטח ובניית יחידת החקירות, מאשר על טכנולוגיה. שינוי זה שובר את המעבר שעבר בעשור האחרון לעבודה עם נתונים מתמונות לוויין ומרחפנים, והולך יד ביד עם שינוי נוסף שנעשה לאחר שבעה באוקטובר – גבולות המדינה נוטרו בעבר על ידי גדרות ומחסומים המצוידים בחיישנים, אך הצבא פורס כעת יותר כוחות בשטח.

אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין וקצין לשעבר בחטיבת המחקר באמ"ן, אמר ל"בלומברג": "גישות חדשות אלה לא רק ידרשו יותר אנשים, אלא גם אנשים ערניים יותר לזירות שונות. לפני המתקפה של חמאס הייתה תפיסה לאומית שהאיומים הגדולים מאחורינו, מלבד נשק גרעיני איראני". כעת, לאחר שהוכח שזה לא נכון, הוא מאמין שישראל צריכה "לבנות מחדש את תרבות המודיעין".

גוטרמן טען שישראל מצוינת בחשיפת סודות, למשל היכן מנהיג מסוים מסתתר, אבל "איבדה את דרכה" בכל מה שקשור לפענוח תעלומות, למשל מה אותו מנהיג מתכנן. רכישת סוג הידע הדרוש לכך דורשת מחויבות עמוקה ללימודים הומניסטיים – ספרות, היסטוריה ותרבות, והוא מודאג מכך שסטודנטים ישראלים פיתחו זלזול בתרבויות העשירות של שכניהם. 

לא כולם משוכנעים שהשינויים המתוכננים הם הנכונים. דן מרידור, לשעבר שר לעניינים אסטרטגיים תחת נתניהו, שכתב מחקר פורץ דרך על צורכי הביטחון של ישראל לפני שני עשורים, אומר שמסקנות שגויות נגזרות מהמתקפה של חמאס. "כישלון שבעה באוקטובר לא נבע מחוסר ידע בפסוקים בקוראן ובדיאלקט הערבי", הוא אמר, אלא כי ישראל רואה את שכנותיה רק דרך עדשת העוינות והאויב. "אנחנו לא צריכים יותר מודיעין, אלא יותר דיאלוג ומשא ומתן".