דגשים עיקריים בטיוטת ההנחיה של הרשות כוללים את חובת היידוע, כולל הסבר מפורט וברור על אופן פעולת המערכת, מטרות השימוש והסיכונים ואף יידוע שמדובר במערכת אוטומטית ("בוט") וקבלת הסכמה מנושא המידע למתן מידע אישי ולעיבודו במערכת בינה מלאכותית. עוד מתייחסת הטיוטה לכך שכריית מידע אישי מרשת האינטרנט לצורך עיבודו במערכת בינה מלאכותית, לרבות למטרת אימון האלגוריתם, מחויבת הסכמה מדעת של נושא המידע (וזאת גם במקרים בהם אדם מפרסם על עצמו מידע אודותיו באופן יזום ברשת האינטרנט, למשל ברשתות חברתיות).
טיוטת ההנחיה מדגישה את עקרון האחריותיות, כך שחברה שעושה שימוש במערכת של בינה מלאכותית היא זו שאחראית לקיום הוראות הדין הנוגעות לשימוש במידע ומציגה פרקטיקות מרכזיות ליישום עקרון זה.
המהפכה שמחוללת הבינה המלאכותית מציעה יתרונות רבים, אך מלווה בסוגיות משפטיות משמעותיות בתחום הגנת הפרטיות, אשר מובילות לרגולציה. אמנם, הדרישות הרגולטוריות הללו הינן חובה משפטית עבור חברות ועסקים. יחד עם זאת, מוצע לראות בה גם הזדמנות אסטרטגית, שכן עמידה מבעוד מועד בדרישות דיני הגנת הפרטיות בכלל, וביחס לבינה מלאכותית בפרט, תגן על החברות ותעניק להן יתרון תחרותי בעידן העסקי החדש, הן לחברות המפתחות את הטכנולוגיות הללו והן לחברות שיעשו שימוש בטכנולוגיות אלה.
כפועל יוצא, עמידה זו אף תועיל לבניית אמון מול לקוחות ושותפים עסקיים, בעידן שבו מודעות הציבור לפרטיות גוברת. אמנם הנוף הרגולטורי עדיין מתפתח, אך הכיוון ברור: הגנה על פרטיות וזכויות יסוד בעולם מבוסס AI מקבלת מעמד של בכורה. היערכות מוקדמת ונכונה תגן על החברות מפני סיכונים ותאפשר להן למצות את הפוטנציאל העסקי של AI בצורה מיטבית אחראית וחוקית.
עו"ד לגזיאל שבבו היא שותפה וראש תחום הגנת הפרטיות במשרד פירון. עו"ד קורן פרי היא שותפה במחלקת ליטיגציה, תובענות ייצוגיות ונגישות במשרד פירון.