גם בשנה של מלחמה, כשעשרות חטופים עדיין נמצאים בשבי ארגוני הטרור על רצועה גיאוגרפית קטנה שמחזירה אותנו אט־אט לימי רצועת הביטחון בלבנון, העצמאות שלנו מתבטאת בין היתר בכמה דוגמאות פשוטות שנעלמו לנו מבעד לשדה הראייה – אבל כדאי להאיר אותן באור יקרות.
חיילי המילואים
מילה, תופעה, הרבה מעבר לקבוצת אנשים הנקראים לשרת את מדינתם בשעה קשה. אלו מתנדבים שברובם כבר לא מחויבים לשרת, כאלו שרגל אחת שלהם מחזיקה את המשק וכלל החברה האזרחית, והרגל השנייה את הביטחון השוטף והמלחמה. שכבת הגבול הזו היא תופעה ייחודית של רוח האדם, שדרכה ובעזרתה אפשר בכלל לכונן את המונח "עצמאות".
הכלכלה
מלבד היותה יציבה וחזקה, אפשר לומר בשקט שלא מעט כלכלות של מדינות שאינן ישראל היו נקלעות לסכנת קיום, לו היו חוות טלטלה גדולה וממושכת כמו זו שאנו חווים מאז 7 באוקטובר. אין ספק כי יש מקום לאזהרות, לא צריך להיות מומחה כדי לדעת שכולם צריכים לתרום, ואין מקום לתחבורה ציבורית פרטית בשחור, והשוויון בנטל הוא בסיס לעצמאות. אבל המצב היה יכול להיות גרוע הרבה יותר, כך שיש מקום לגאווה.
מטה החטופים
התארגנות אזרחית למצב חירום תקדימי, דוגמה מצוינת ליצירתיות בעידן של מצוקה. אנשים טובים שדואגים כי שום אדם לא יישכח ולא יישאר מאחור, בעניין כה חשוב שכמותו טרם ידענו. עכשיו תארו לעצמכם כי יקום מטה יוקר המחיה, ויניע אותנו לצרכנות חכמה, וישיב לרשתות השיווק והיבואנים בשפה שהם מבינים. מטה אזרחי הוא חוזק בעצמאותה של מדינה ריבונית.
החברה הדרוזית
שותפה מרכזית לעצם עצמאותנו, שמוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש, ובטח במלחמה הנוכחית. החברה היהודית, מסיבותיה, נזכרת בדרוזים רק במלחמות ובימי העצמאות. השותפות בין דתות ללאומים היא מרכיב חוסן חשוב בחברה בריאה, והיא דוגמה לחברה הערבית, שהיא גדולה ממנה, לשותפות גורל במקום שבו אנו חיים. שותפות גורל זו בוהקת כבר שנים, ומוחשכת לעיתים בדמות עוולות כמו חוק הלאום. ככה לא בונים חומה.
הגנת שמי המדינה
זו הבליחה לחיינו בשנה וחצי האחרונות, כאשר התעשייה האווירית והפיתוחים הישראליים פרשו מעלינו מעטפת מתוחכמת וכמעט בלתי חדירה מכל מה שעף לכאן ממקומות רחוקים מאוד. השמות הפלאיים של מערכות היירוט וההגנה הם רק כסות סמלית לדור מפתחים וחולמים, גברים ונשים שהחליטו כי העתיד מצוי בטילים. העצמאות במרחב שמעלינו איננה מובנת מאליה – והיא מעוררת תקווה.
התעופה הישראלית
כאשר כל חברות התעופה עזבו את מדינת ישראל והמרחב האווירי התרוקן כמעט לגמרי, היו אלו החברות הישראליות, המופעלות על ידי אנשי מילואים בכל החילות והתפקידים, שאחזו בהגאים ותמרנו בין האזעקות ליירוטים. גאווה לאומית וביטוי לעצמאות במובן הפשוט ביותר.
בכל מצגת, דוח או כתבה, כאשר רוצים להישמע רציניים, אנחנו נוטים לשרשר ראשי תיבות, עדיף באנגלית, אבל אין חובה. אותיות מצורפות שנקודה או מירכאות ביניהן מעידות לכאורה על מקצוענות, רצינות והבנה. גם אם בדרך כלל אין מאחורי המונח הרבה עומק, הוא לעיתים משדר משהו – כוונה או תפיסת עולם.
מדדים, שיטות ניהול, מדרגי ביקורת הם רק דוגמאות בודדות לעולם ראשי התיבות, וגם כאן הצבא מוביל ומנצח, הצק"ח והבבל"ט, חסמב"ה במיטבה בעברית צחה.
כל מונח כזה מביא עימו צעד קטן בדרך חיים, דוגמה טובה לתפיסת עולם. ראשי התיבות בעולם התורה נפוצים אף הם, משמות חכמים ורבנים ועד לספרים השונים. גם הם הרבה מעבר להגדרה בתשחץ של סוף השבוע. אז מדוע שלא ניקח מילה חשובה ונפרק אותה לראשי תיבות? אולי גם כאן תצמח לנו תפיסת עולם או דרך חיים. המילה "עצמאות" היא מילה וגם מגילה, והשבוע מטבע הדברים היא הייתה מאוד פעילה.
אם נשאל אזרח ברחוב מה משמעותה של עצמאות, נקבל תשובות רבות. העצמאות היא מונח, או הגדרה, אולי תפיסת עולם או הערכת מציאות. בטוח שיש בתשובות סובייקטיביות מסוימת, אבל כולן נכונות. אם נפרק את המילה עצמאות לראשי תיבות, אולי נצליח לכנס איזה מכנה משותף לכלל התשובות. כעת, כשיום העצמאות מאחורינו, אף פעם לא מאוחר להביט על מילה כעל אוסף של מרכיבים, ראשי תיבות בשפה העברית. בואו נתחיל.
עוצמה
מדובר במרכיב הראשון במילה עצמאות, בלעדי עוצמה אי אפשר באמת להיות עצמאי ולקבוע את גורלך בעצמך. העוצמה איננה רק צבאית או חומרית, כלכלית או אחרת. סדרי שלטון ומוסדות הם חלק חשוב בעוצמה. שיטת הממשל – גם אם מעניקה את השליטה לקבוצה מסוימת – איננה עוצמתית כלל ללא ריסון וללא מוסדות החזקים מכל רוב מזדמן שנבחר באופן דמוקרטי. נשמע לכם מוכר?
צביון
מייצגת את האות השנייה בראשי התיבות של המילה עצמאות, וצובעת את המונח בצבע המתאים לעם, מגדירה היטב את המקום שבו אנו רוצים לחיות, מעבר לגיאוגרפיה. יהודית ודמוקרטית, מדינה חופשית וליברלית. הצביון הוא כמו פנס המאיר את הדרך בשביל שבו הולכת המדינה. דת מול מדינה, שוויון בנטל ויחס למיעוטים הם חלק ממרכיבי הצביון, שבלעדיו גבולות ואוכלוסייה וצבא ואקלים לא יוכלו להרכיב ישות עצמאית.
מעש
העשייה, היצרנות והעבודה כדרך חיים. הרי אין ישות עצמאית אם היא תלויה באחר ברמה הקיומית. מדינת ישראל שנולדה כמקלט הפכה ברבות השנים לישות עצמאית לאחר תקופת המנדט. ישראל מפתחת את עצמאותה בהיבטי השרידות והכלכלה, על אף שיתוף פעולה הדוק עם שותפיה המרכזיים והרבים. המעש איננו כלפי חוץ בלבד, אלא גם פנימה, הוא משתנה בין אוכלוסיות שונות.
אמונה
מרכיב חשוב ונוכח במדינת ישראל, כמו במדינות רבות אחרות. מרכיבי הדת הם מרכזיים, אבל לא היחידים. גם החופש להאמין הוא חלק מהעצמאות, והסובלנות כלפי האחר מתחילה בבסיס הדת ועוברת לחופש האמונה באשר הוא. אמונה היא חוסן גם אם איננה דתית, והיא מבוססת על אמונה ביכולת להצליח, במסוגלות העממית לעצמאות, ואיננה דורשת כיפה או בית תפילה קרוב.
תקווה
מילה אופטימית הסוגרת את ראשי התיבות החדשים שלנו. במקרה או שלא, היא גם ההמנון הישראלי. המילה האמורפית הזו, שמפיחה תקווה באחד ולא אומרת כלום לאחר, היא לעיתים הכוח לעשות טוב מתוך תקווה כי יהיה טוב, הבנה כי יש גם סיכוי להצליח ולא הכל אבוד. תקווה, הסוגרת את ראשי התיבות של "עצמאות", היא סיומת מכובדת לכל המילים שלפניה ולעצמאות עצמה.
אז עכשיו קחו דקה, נסו לצקת את ההגדרה שלכם למילה עצמאות, עם או בלי ראשי תיבות, אבל עם הרבה משמעות, כזו שתיזכר בפשטות גם בהמשך, ואז יהיה ניתן לתחקר בשנה הבאה אם צדקנו. כי גם אם יש נקודות או מירכאות בין האותיות – זה לא מוסיף נופך של תבונה אם לא יודעים לצקת תוכן למילה.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי [email protected]
