מדריך: הפרעות קשב בילדים ומבוגרים – ההבדלים והטיפולים

"הפרעת קשב ופעלנות ADHD ( attention-deficit/hyperactivity disorder) היא הפרעה נוירו-התפתחותית דיי שכיחה. לרוב היא מתחילה בגיל הילדות, אך היא קיימת בכל שכבת גיל. ההנחה כיום היא כי כשני שלישים מהילדים "ימשיכו" עם ההפרעה גם לגיל המבוגר. כדאי לציין כי ישנו גם מרכיב תורשתי", מסביר ד"ר רועי און, מומחה בפסיכיאטריה של מבוגרים וסגן מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים איכילוב.

"במאמר שפורסם באחד הירחונים המובילים ברפואה (The Lancet Journal) בשנת 2022, נמצא כי שיעור ה-ADHD בקרב אוכלוסיית הילדים והנוער נע סביב 5.3%", מסביר ד"ר תומר לוי, פסיכיאטר ילדים ונוער ופסיכיאטר מבוגרים מומחה, מנהל המרפאה לוויסות התנהגות והקשר הורה-ילד במרכז לבריאת הנפש גהה, מקבוצת הכללית.

"נתונים של המרכז למחלות האמריקאי וגם ממצאים שפורסמו מתוך מדגם מבוטחי הכללית, מצביעים על כך שעד גיל ההתבגרות מעל 10% מהמתבגרים מעל גיל 12 יאובחנו עם הפרעת קשב. לפחות שני שלישים מקרב הילדים ובני הנוער שאובחנו בצעירותם עם הפרעה זו ימשיכו להתמודד עם קשיים תפקודיים הנובעים מקשיי הקשב והריכוז הנותרים אצלם. שכיחות הפרעת הקשב במבוגרים נעה סביב 2.5%. מקרים אלו כוללים לא רק את אותם ילדים ובני נוער שהפגינו תסמינים של הפרעת קשב בצעירותם. כיום ישנן ראיות המצביעות על כך כי ייתכן וישנם אנשים אצלם תסמיני הפרעת הקשב עשויים להימצא אחרי גיל 12 או אף בבגרות".

ד"ר לוי מבהיר כי "ישנם מחקרים רבים הקושרים בין קיומה של הפרעת קשב בגילאים הצעירים לצפי רפואי, שלילי בגיל המבוגר, לרוחב בתחומים נפשיים ותפקודיים מרובים. בהעדר רופא מנוסה שיבהיר ממצאים אלו, הורים וילדים עלולים לחשוב בטעות שכל ילד המאובחן עם הפרעת קשב דינו לסבול מקשיים אקדמיים, בין-אישיים ותפקודיים אחרים, מהפרעות נפשיות, מחלות גופניות, ואף תמותה מוקדמת. מסר כזה מוביל לחרדה, בלבול ובסופו של דבר, לפגיעה באמון במטפלים והתנגדות לטיפול בקרב הורים וילדים, ובצדק. חשוב להבין כי מסלול ההתפתחות של הפרט מושפע ממספר עצום של גורמים, ולא ניתן לנבא עבור כל ילד או ילדה כיצד ולאן יתפתחו".