מדענים מזהירים ממצב מסוכן שעובר דרך נשיקה

התוצאות היו מפתיעות: לאחר שישה חודשים של מגורים משותפים, בני הזוג הבריאים התחילו להראות סימני דיכאון וחרדה, לצד ירידה באיכות השינה. השינויים היו בולטים יותר בקרב נשים, שהפגינו עלייה משמעותית ברמות הקורטיזול ודמיון גובר בהרכב החיידקים בפה לזה של בני זוגם החרדים או המדוכאים.

משפחות חיידקים כמו Clostridia, Veillonella, Bacillus ו-Lachnospiraceae, שקושרו בעבר להפרעות מוחיות כמו דיכאון וחרדה, הפכו לשכיחות יותר בשני בני הזוג. אחת ההשערות שהועלו במחקר היא שחלק ממשפחות החיידקים המזוהות עם דיכאון וחרדה עשויות להשפיע על תפקוד המוח באמצעות פגיעה אפשרית במחסום הדם-מוח – אותה שכבת הגנה שמסננת את מעבר החומרים ממחזור הדם אל המוח. החוקרים מציינים שתופעה זו מצטרפת לסנכרון פיזיולוגי אחר בין בני זוג, כמו סנכרון פעימות לב ודפוסי שינה.

איך זה קורה? החוקרים משערים כי החיידקים מועברים באמצעות מגע קרוב, כמו נשיקות, שיתוף מזון או אפילו נשימה משותפת בחלל סגור. ממצאים אלה מצטרפים לגוף ידע הולך וגדל על הקשר בין המיקרוביום של הפה לבריאות הנפשית. מחקרים קודמים כבר הצביעו על כך שחוסר איזון בחיידקי הפה עלול להשפיע על מצבים כמו אוטיזם, דמנציה, פרקינסון וסכיזופרניה. כעת, נראה כי גם דיכאון וחרדה יכולים "לדלוף" מבן זוג אחד לשני דרך החיידקים.

עוד בנושא
חוקרים גילו כמה פעמים בדיוק כדאי לקיים יחסי מין בשבוע למניעת דיכאון

6 דברים יומיומיים שעלולים להחמיר את הדיכאון שלכם

החוקרים, בהובלת החוקר העצמאי רזה רסטמנש, מדגישים כי המחקר מראה קשר, אך לא בהכרח סיבתיות. כלומר, עדיין לא ברור אם החיידקים עצמם גורמים לדיכאון או שהם רק סמן לשינויים אחרים. בין המגבלות של המחקר: הסתמכות על דיווחים עצמיים של המשתתפים לגבי נדודי שינה, דיכאון וחרדה; מדידת רמות קורטיזול בדגימות רוק בשעות הבוקר בלבד; וחוסר שליטה על גורמי אורח חיים משותפים כמו תזונה. בנוסף, בשל אילוצים תקציביים, נדגמו רק חיידקים מהלוע והשקדים, ולא כלל המיקרוביום של הפה.