26 מדעני אקלים מרחבי העולם האשימו השבוע את ממשלות ניו זילנד ואירלנד בשימוש ב"תחבולת חשבונאית" לטובת תעשיות הצאן והבקר שלהן. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", המדענים מזהירים כי התמיכה במשקי הבהמות הפולטים מתאן עלולה לפגוע במאמצים הגלובליים להילחם בשינויי האקלים.
במכתב פתוח שנחשף לעיתון, המדענים הזהירו כי יעדי המתאן החדשים שמציעה ניו זילנד עלולים ליצור תקדים מסוכן. בנפרד, מדענים העלו חששות דומים לגבי הגישה של אירלנד. ממשלות עם מגזרי בעלי חיים גדולים, כולל אירלנד וניו זילנד, מאמצות יותר ויותר שיטה חדשה לחישוב השפעת המתאן על שינויי האקלים. השיטה מעריכה את תרומתו של המתאן להתחממות על בסיס השינויים בפליטות יחסית לקו בסיס מסוים.
הדיווח מציין כי זה שונה מהגישה המבוססת זה מכבר, שמשווה את השפעת ההתחממות הכוללת של מסה נתונה של מתאן לאותה מסה של פחמן דו-חמצני על פני תקופה של 100 שנה. תומכי השיטה החדשה, הידועה בשם "פוטנציאל התחממות כדור הארץ כוכב" (GWP*), טוענים שהיא משקפת טוב יותר את אופיו הקצר-מועד של המתאן באטמוספירה בהשוואה להשפעות ארוכות הטווח של CO₂.
המדענים מזהירים לפי הדיווח כי ממשלות מסוימות משתמשות בשיטה באופן שגוי כדי להצדיק יעדי "ללא התחממות נוספת". יעדים כאלה מאפשרים לפליטות להישאר יציבות במקום לרדת – מה שעלול לאפשר המשך רמות גבוהות של פליטות מתאן ונזק אקלימי.
פרופ' פול בהרנס ממדעי הסביבה באוניברסיטת אוקספורד וחותם על המכתב הסביר בדמיון: "זה כמו לומר 'אני שופך 100 חביות זיהום לנהר הזה, וזה הורג חיים. אם אני אלך ואשפוך רק 90 חביות, אז אני צריך לקבל קרדיט על זה'". פרופ' דרו שינדל ממדעי האקלים באוניברסיטת דיוק, חותם נוסף על המכתב, אמר לפי הדיווח כי הערכת פליטות עתידיות רק במונחים של ההבדל מהרמות הנוכחיות יכולה להיחשב ל"תחבולת חשבונאית" כאשר נעשה בה שימוש לרעה.
כבשים (צילום: אינג'אימג')
ניו זילנד ואירלנד בעמדת ההגנה
לפי הדיווח, ניו זילנד ואירלנד נמצאות בין הפולטות הגבוהות ביותר בעולם של מתאן חקלאי לנפש, בעיקר בשל תעשיות הבשר והחלב המיועדות לייצוא. בניו זילנד, החקלאות מהווה כמחצית מסך פליטות גזי החממה, בעיקר מבעלי חיים. מגזר החקלאות של אירלנד הוא הפולט הגדול ביותר במדינה, כאשר פרות חלב מייצרות מתאן רב יותר לכל בהמה בהשוואה לבקר בשר.
המכתב של המדענים טוען שהגישה המועדפת על דבלין וולינגטון עלולה ליצור תקדים שיאפשר למדינות אחרות להצדיק הפחתות מינימליות בפליטות מתאן ולסכן את ההתחייבויות במסגרת הסכם פריז משנת 2015 וכן את ההתחייבות הגלובלית למתאן שהושקה ב-2021.
פול פרייס, חוקר שינויי אקלים באוניברסיטת דבלין סיטי, אמר לפי הדיווח כי אירלנד זקוקה להפחתות חדות קצרות טווח במתאן חקלאי כדי שתהיה לה סיכוי כלשהו להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס, כפי שנקרא במסגרת הסכם פריז. במקום זאת, אמר, המדינה מרחיבה את הייצור – "בדיוק ההפך" ממה שנדרש.
הדיווח מציין כי בעוד גדלי עדרים ירדו במקומות אחרים באירופה, מספר פרות החלב באירלנד גדל במהלך 15 השנים האחרונות, על פי סוכנות המחקר החקלאי הממלכתי של המדינה. ניו זילנד צפויה לגבש יעדי מתאן חדשים בהמשך השנה, בעקבות סקירה שהוזמנה על ידי הממשלה והצביעה על כך שהפחתות של 14 עד 24 אחוז עד 2050 יספיקו תחת יעד "ללא התחממות נוספת". זה נמוך מההפחתות של 35-47 אחוז שהומלצו על ידי ועדת שינויי האקלים של המדינה.
פרות ברפת, ארכיון (צילום: אינגאימג')
פרופ' מיילס אלן ממדעי הגיאו-מערכת במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ואחד המדענים מאחורי GWP*, אמר שממשלות – לא מדענים – חייבות להחליט האם חקלאים צריכים לבטל התחממות עברית מצמיחת עדרים. הוא תמך ביעדים נפרדים למתאן ול-CO₂, וכינה את הגישה הישנה "מד מהירות מפוקפק" שהגזים בפליטות והיה איטי לשקף שינויים אמיתיים.
אולם המדענים מאחורי המכתב אמרו לפי הדיווח כי יעד המתאן החלש יותר עלול לשמש ככלי להצדקת כישלון של מדינות עשירות ופולטות יותר להוביל בהפחתת פליטות. שינדל הסביר: "אם אתה חקלאי עשיר שבמקרה יש לו הרבה פרות, אז אתה יכול לשמור על הפרות האלה לנצח". הגישה הזו "מענישה כל מי שכבר לא שחקן גדול בחקלאות", כולל "חקלאים עניים באפריקה שמנסים להאכיל אוכלוסייה גדלה".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".