שלוש מדינות במרכז אסיה הכירו בדרום קפריסין ומינו להן שגרירים, כך פורסם ב"אל-אחבר". ב-4 באפריל נערכה פסגה בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן בה השתתפו האיחוד האירופי וחמש מדינות מרכז אסיה (אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קזחסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן). בתום הפסגה הצהירו המשתתפים על מחויבותם להחלטות מועצת הביטחון 541 ו-550 המגנות את ההכרה של טורקיה בצפון קפריסין ומכירים בקפריסין היוונית כנציגה הבלעדית של האי.
מדובר בהחלטה משמעותית לאור העובדה ששלוש מדינות מתוך החמש חברות בארגון המדינות הטורקיות שאנקרה נחשבת ל"נותנת החסות הגדולה" שלהן. אוזבקיסטן הייתה הראשונה שהכריזה על פתיחת שגרירותה בקפריסין בדצמבר האחרון, ואחריה קזחסטן בינואר, בעוד טורקמניסטן החליטה בסוף החודש שעבר להסמיך את שגרירה באיטליה כשגריר שאינו תושב בקפריסין. ראוי לציין כי טורקמניסטן אינה חברה מלאה בארגון המדינות הטורקיות, אלא משקיפה, בשל המדיניות הניטרלית שלה.
דגלי מרכז אסיה (צילום: רויטרס)
פסגת סמרקנד נערכה בהשתתפות נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שהכריזה על השקעות אירופיות בחמש המדינות בשווי 12 מיליארד אירו. ההצהרה הסופית המשותפת קבעה כי המדינות המשתתפות בפסגה "תומכות בהחלטה 541 משנת 1983 ובהחלטה 550 משנת 1984", הקוראות להכרה ברפובליקה של קפריסין כנציגת האי כולו ולאי הכרה בצפון קפריסין, שהוכרזה כמדינה עצמאית ב-19 בנובמבר 1983 והוכרזה על ידי טורקיה כפובליקה טורקית.
מאז 2017, אנקרה והצד הקפריסאי הטורקי החרימו את המשא ומתן על הסכם שלום עם קפריסין בחסות האו"ם, בטענה שהם "סותרים" את עמדת שני הצדדים לפיה הפתרון הוא פתרון שתי מדינות. בעוד טורקיה לא הצליחה לגייס תמיכה בינלאומית לתמיכה והכרה בקפריסין הטורקית, היא הסתפקה עד כה בקבלתה כחברה משקיפה בארגון המדינות הטורקיות. נשיאה, ארסין טטר, השתתף כאורח כבוד בפסגת בישקק של מדינות טורקיה (2024), מה שגרם לגינוי מצד האיחוד האירופי וקפריסין היוונית.
עליית ההשפעה הטורקית באזור עוררה חששות בדרום קפריסין שמדינות מסוימות עשויות להכיר בקפריסין הטורקית. עם זאת, פסגת סמרקנד ותוצאותיה הרגיעו את ניקוסיה והפיגו את חששותיה. מה שמדהים, לאור ההתפתחויות האחרונות, היא שתיקתה של אנקרה עד כה. מינוי השגרירים על ידי שלוש מדינות החברות בארגון המדינות הטורקיות מעלה תהיות לגבי השפעתה הממשית של טורקיה בתוך הארגון ומכה בו מכה קשה בזמן שהממשל הטורקי שיא עלייתו האזורית לאחר נפילת המשטר הסורי.
בהקשר זה, הסופר הטורקי אוסמן קפינק מאמין כי "המטרה העיקרית מאחורי ההחלטה למנות שגרירים היא לחזק את היחסים עם האיחוד האירופי כדי להתמודד עם ההשפעה הגוברת של רוסיה וסין כאחד". הוא מסביר כי "המדינות הטורקיות במרכז אסיה מנסות לנהל מדיניות מאוזנת עם כולם: מסין ורוסיה ועד ארה"ב והאיחוד האירופי".
מינוי זה אמנם "גרם ללא ספק לאכזבה גדולה בטורקיה", שכן הוא מסמל "הכרה בקפריסין היוונית כנציגת האי כולו", אך הוא גם יפגע ביחסי אנקרה עם מדינות מרכז אסיה. בניסיון להצדיק את מה שקרה, מציין המחבר כי שלוש המדינות "איימו שאם לא יכירו בקפריסין היוונית, לא יהיה מקום לסיוע כלשהו". בנוסף, צעד זה יטיל צל על שיתוף הפעולה בין אנקרה לבריסל.
החוקרת ילדיז דביצ'י בוזקוק אומרת מצידה, "אינטרסים וריאליזם, לא אידיאולוגיות, מילאו תפקיד בפיתוח אקלים היחסים בין האיחוד האירופי למרכז אסיה. אירופה, לאחר המחלוקת שלה עם אמריקה, במיוחד על אוקראינה, רוצה להבטיח חלופות אנרגיה אחרות. זה הביא להחלטת האיחוד האירופי להעלות את רמת היחסים עם שותפות אסטרטגית לזו של שותפות אסטרטגית.
לדברי בוזקוק, הגוש מבקש "לרסן את ההשפעה הטורקית, בעקבות אירועי קרבאך ופתיחתו למרכז אסיה". החוקר סבור כי "הצעד של מינוי שגרירים היה הפתעה, בלתי צפוי ובלתי הולם עבור טורקיה, וסותר את עקרון ה'אחווה והאחדות'" בטווח הארוך, שכן הוא עלול "לפגוע בטורקיה ובזכויות הריבוניות שלה בים התיכון, שם צפויה אנקרה להרים את קולה בעתיד הלא רחוק". לכן, לפסגת המדינות דוברות הטורקית, שתתקיים בהונגריה במאי הבא, יש חשיבות יוצאת דופן".
"טורקיה מלאה בסורים, בזמן שאנו מחזירים פליטים אויגורים וטורקמנים למדינותיהם", מציין ההיסטוריון אילבר אורטיילי. "יוון לחצה על האיחוד האירופי להתנות את ההכרה של מרכז אסיה בקפריסין היוונית בתמורה לכסף." לפיכך, "טורקיה חייבת להפנות את תשומת לבה לא רק לדרום (סוריה), אלא גם למדינות מרכז אסיה ולמזרח. אנחנו צריכים סולימן דמירל חדש".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".