מדוע נתניהו היה צריך לפטר את ראשי מערכת הביטחון ב-2010

ערכית, כי מדינת ישראל קמה כדי להגן על עצמה בכוחות עצמה. כדי להדגיש את הנקודה הזו 'סחבנו' כל אח"מ שנחת כאן ל'יד ושם' – וכמו אמרנו לו, 'זה מה שקורה כשאין ליהודים מדינה'! והנה קם שלטון האייתוללות והחל לבנות עבורנו מתקני השמדה, ומה שאנו עושים, הוא שוב להעביר את האחריות לידי אותם טייסים אמריקנים שנמנעו מלהפציץ את אושוויץ.

גם ביטחונית הכשל היה ברור. ככל שחלפו השנים, הפך האתגר למורכב הרבה יותר והסכנה הפכה מוחשית יותר.

ומשטרית, הכשל החמור היה שנתניהו הנציח את עובדת היותה של מדינת ישראל 'צבא שיש לו מדינה' ולא להיפך. נתניהו כנציגו הנבחר של הריבון – העם – צריך היה לפטר את הרמטכ"ל אשכנזי ואת ראש המוסד דגן, כשסירבו להכין את המתקפה ולהעמיד את מערכות הביטחון במקום הראוי להן במדינה דמוקרטית, ולא כזנב המכשכש בכלב.

"עד ל-7 באוקטובר כל מערכת הביטחון התנגדה לתקיפה", הסביר ראש המל"ל צחי הנגבי כמה ימים אחרי שיצא לדרך מבצע "עם כלביא". "אחרי 7 באוקטובר כל מערכת הביטחון תמכה". ואכן, במערכת הביטחון הלכה והתקבעה אסכולה האומרת כי לא ניתן להשמיד את מתקני הגרעין ועדיף להגיע למאזן אימה גרעיני בחסות אמריקנית. משמעות הדברים היא לא פחות ממזעזעת. אילולא מתקפת חמאס, מערכת הביטחון היתה ממשיכה להתנגד למתקפה, נתניהו לא היה כופה את דעתו על הגנרלים, ואיראן היתה מגיעה במהירות ליכולת גרעינית.

נסכם ונאמר שאכן ראוי היה לתקוף כבר לפני זמן רב, אך מי שמנע זאת היתה מערכת הביטחון. כשלונו של נתניהו נבע מכך שלא החליף את ראשיה. זהו חציה השני של האמת שממנה מעדיפה ברסלר להתעלם.

הכותב כיהן כסגן יו"ר הכנסת ועומד כיום בראש מפלגת 'זהות' שתתמודד בבחירות הבאות