Connect with us

בריאות

מדוכאים, לא מרוכזים וישנים פחות: מצבם המדאיג של בני הנוער בישראל

Published

on




מצבם הבריאותי והנפשי של בני הנוער בישראל במגמה מדאיגה: מכבי שירותי בריאות הסוקרת את מצב הישראלים מאז פרוץ המלחמה, חושפת סקר חדש המראה כי שליש מהנוער הישראלי מרגיש שינוי לרעה במצבו הרגשי. הם מבלים יותר מול מסכים, אינם מרוכזים, ונזקקים לסיוע נפשי. הסקר נערך בחודש אפריל 2025 ע"י המחלקה להערכה, מדידה ומחקר יישומי במכבי בקרב מדגם מייצג של כ-300 בני ובנות נוער ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי כלל קופות החולים, בגילאי 14-18.

מהסקר עולה כי 20% מבני הנוער בישראל מדווחים על בעיות רגשיות (תחושות חרדה, דיכאון וכעס) כל הזמן או לעיתים קרובות. 60% מבני הנוער מרגישים שמקבלים תמיכה רגשית מהמשפחה כשהם זקוקים לכך, לעומת 16% שמרגישים כי אינם מקבלים זאת כלל או במידה מועטה בלבד. 18% מבני הנוער העידו כי הם זקוקים לסיוע נפשי מקצועי בעקבות המלחמה – אולם למעלה ממחציתם לא פנו לקבל סיוע כזה למרות הצורך שעולה בהם. 

בני הנוער. דיכאון חרדה והזדקקות לסיוע נפשי (צילום: שאטרסטוק)
בני הנוער. דיכאון חרדה והזדקקות לסיוע נפשי (צילום: שאטרסטוק)

עוד עולה שכ-30% מהם מעידים על רמת אופטימיות נמוכה וכ-20% מעידים על רמת אופטימיות גבוהה. ממוצע האופטימיות בקרב בני הנוער עומד על 7.4 ובקרב בנות הנוער על 6.9. עוד עולה מהסקר של מכבי כי 12% מבני הנוער חשים בדידות באופן קבוע או רוב הזמן, וכמחצית העידו כי אינם חשים בדידות אף פעם או רק לעיתים רחוקות. 

30% מבני הנוער מעידים כי הם פחות מרוכזים בלימודים, 23% מעידים כי חווים יותר התקפי כעס או עצבנות ו-11% מעידים כי נעדרים מבית הספר בגלל תחושת חרדה או קשיים נפשיים אחרים. עוד מראה הסקר של מכבי כי 40% מהנערים מדווחים כי הם ישנים פחות טוב בשנה האחרונה, ו-72% מעידים כי הם מרגישים ישנוניים בבית הספר לפחות פעמיים בשבוע.

נתונים מדאיגים

בדומה למה שלמדנו לגבי האוכלוסייה הבוגרת, למצב הביטחוני השפעה משמעותית יותר בקרב נערות מאשר נערים: 44% מדווחות על שינוי לרעה במצבן הרגשי לעומת 21% בקרב נערים, 40% מעידות שהן פחות מרוכזות בלימודים לעומת 20% בקרב הנערים, 30% מדווחות על יותר התקפי כעס או עצבנות לעומת 15% מהנערים, ו -15% מהנערות מעידות שנעדרות יותר מבית הספר בגלל קשיים נפשיים לעומת 6% בקרב הנערים.

50% מבני הנוער בישראל מדווחים כי מבלים מול מסכי הטלוויזיה, המחשבים והטלפונים הניידים לפחות חמש שעות ביום רגיל, באמצע שבוע מחוץ לשעות בית הספר, ועוד 30% מדווחים על בין 3-4 שעות מול המסכים. בנוסף, 53% מהנערים מדווחים על שימוש מוגבר ברשתות החברתיות בשנה האחרונה. 

על אף מצבם הנפשי המורכב, על פי ממצאי הסקר של מכבי, 55% מבני הנוער בישראל תופסים את עצמם כמי שמקפידים במידה רבה או במידה רבה מאוד על אורח חיים בריא: כמחציתם מעידים כי מבצעים לפחות פעמיים בשבוע פעילות גופנית מאומצת בשעות הפנאי. 42% מהנערים מעידים על הקפדה על הרגלי תזונה בריאים ומאוזנים במידה רבה או במידה רבה מאוד לעומת 17% בלבד שמעידים על הקפדה במידה מועטה או כלל לא. 

החוקרים בדקו עוד את הרגלי העישון ושתיית האלכוהול בקרב בני ובנות הנוער: כ-89% מהם מעידים כי לא מעשנים. עם זאת 40% מהנערים מעידים כי נוהגים לצרוך משקאות אלכוהוליים, ו-20% מכלל בני הנוער מעידים כי שותים יותר בשנה האחרונה. 20% מהנערים מציינים כי ב-30 הימים האחרונים יצא להם לפחות פעם אחת לשתות לפחות חמש משקאות אלכוהוליים תוך מספר שעות.

מתבגרים. לא מעשנים אך שותים יותר אלכוהול (צילום:  שאטרסטוק)
מתבגרים. לא מעשנים אך שותים יותר אלכוהול (צילום: שאטרסטוק)

״ממצאי הסקר מלמדים אותנו שהנוער תופס את בריאותו הפיזית כתקינה, אך לצד זאת חווה מצוקה רגשית משמעותית" מסביר ד"ר יהודה תנורי לימן, סגן מנהלת המחלקה לבריאות הנפש במכבי שירותי בריאות, עו"ס קליני ומומחה לטיפול במתבגרים. "הפער הזה מעיד שבני הנוער לרוב אינם מזהים בעיות נפשיות כחלק ממכלול הבריאות הכללית או שהם נרתעים מלדווח עליהן.

כיצד לפנות?

אין ספק כי קשיים נפשיים מובילים לקשיים בתפקוד בסיסי, ובהם שינה וריכוז – שהם סימנים קלאסיים של חרדה, דיכאון או עומס רגשי מתמשך – תסמינים לגיטימיים במצב של לחימה מתמשכת, חוסר ודאות ודאגה לקרובים אלינו ולעתיד שלנו. הנוער אכן מנסה לשמור על איזון בשגרת חייו דרך הקפדה על אורח חיים בריא מחד, אך לצערנו המצב עלול לגרום לו לברוח ממצבו הרגשי דרך שתיית אלכוהול למשל – שלעיתים קרובות מהווה ביטוי למצוקה שאינה מדוברת או מטופלת״.

"חשוב לשמור על שיח פתוח ונגיש על רגשות, גם אם שליליים, אל מול בני הנוער" ממליץ ד"ר תנורי לימן, "חשוב להימנע מאמירות כמו “אין ממה לדאוג” או “תתבגר כבר”, ובמקום זאת לשאול: “מה הכי מטריד אותך בימים האלו?” עלינו המבוגרים להוות מקור של יציבות עבור הנערים, באמצעות פעילויות יומיומיות קבועות כמו ארוחות משותפות, והקפדה על שעות שינה.

יש לשים לב לסימני מצוקה בקרב הנערים, כמו שינויים פתאומיים בהרגלי שינה, תיאבון, מצב רוח, או הימנעות ממפגשים עם חברי. תמיד כדאי לזכור ולהזכיר – פנייה לעזרה אינה חולשה אלא חוסן. אם אתם חשים שהמתבגר שלכם זקוק לעזרה מקצועית – פנו לאנשי המקצוע".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בריאות

האם בטוח להרתיח את הקומקום שוב – או שכדאי לרוקן אותו?

Published

on



רוב המים שמגיעים אלינו לברזים נובעים מהאדמה. אחד המאפיינים של מי תהום הוא מלחים, המוכרים גם בשם המהודר יותר – מינרלים. המינרלים הללו מומסים בתוך המים. בניגוד למזהמים רבים שעלולים לחדור למים, דווקא המינרלים לרוב אינם מזיקים, להיפך, חלקם אפילו חשוב לגוף שלנו. התהליך שעוברים מי השתייה לפני שהם מגיעים לברזים אינם משפיעים על תכולת המינרלים המומסים שבהם.

מים עם תכולת מינרלים גבוהה מכונים לעיתים קרובות "מים קשים". במהלך חימום והרתחה של המים יורדת המסיסות של מינרלים מסוימים ובסופו של התהליך הם מתגבשים למוצק על גבי תחתית הקומקום וגוף החימום.

אף שהם לא משפיעים על הבריאות, המשקעים הללו פוגעים לאורך זמן בגופי החימום ולכן כדאי לנקות אותם. זה נכון לגבי הקומקום, וזה נכון גם לגבי מכונות כביסה ומדיחי כלים.



Source link

Continue Reading

בריאות

גם אתם ישנים על כרית מלוכלכת? ייתכן ואתם מסכנים את הבריאות

Published

on




גם הכרית שלכם כבר צהובה? על פי כתבה באתר החדשות האמריקאי USA Today – הגיע הזמן להיפרד ממנה. מומחים אומרים שכל השינוי בצבע הזההוא הצטברות של לכלוך שיכולה לגרום לבעיות בריאותיות בנשימה, בעור ובשינה. "הכריות הצהובות המסריחות הישנות האלה חושפות אתכם לאלרגנים ויוצרות קרקע פורייה לעובש", אמר ד"ר זכרי רובין, אלרגולוג ילדים באילינוי שצוטט בכתבה. "בנוסף, כשהכריות האלה מתבלות עם הזמן, הן לא נותנות לכם את סוג התמיכה לצוואר שאתם צריכים".

לשאלה למה התופעה הזו קוראת משיבה ד"ר לינדזי זובריצקי, רופאת עור במיסיסיפי שמצוטט גם היא בכתבה של USA Today: "הצטברות של שמן, לכלוך וזיעה מהשיער והעור שלכם לאורך זמן משאירה שאריות מלוכלכות על הכרית שגורמות לשינוי צבע". זובריצקי הוסיפה כי "הפנים שלכם גם מייצרות חומר שמנוני דביק שנקרא סבום ששומר על לחות העור. סבום שונה מזיעה, אבל הוא מצטבר על הכרית באותה מידה. ריר, איפור ומוצרי פנים אחרים, ושיער רטוב יכולים גם לגרום לכרית להצהיב".

אילוסטרציה: שינה (צילום: iStock)
אילוסטרציה: שינה (צילום: iStock)

"שינה על כרית צהובה במשך שנים יכולה להוביל להתפרצויות אקנה וסוגים אחרים של גירוי בעור כי הצטברות הלכלוך יכולה לסתום את הנקבוביות שלכם", הוסיפה זובריצקי בכתבה, "זה נכון במיוחד לאנשים עם אקזמה, רוזאצאה, אקנה קיימת או עור רגיש".

רובין בציטוט נוסף, יותר מוטרד מאלרגנים שמשגשגים בתוך הכריות הצהובות, בעיקר קרדיות אבק. "קרדיות אבק הן חרקים מיקרוסקופיים שאוהבים לאכול פתיתים זעירים של עור אנושי מת. כשאתם ישנים על כרית מלוכלכת, אתם כנראה נושמים את הצרכים שלהן או אותן, מה שיכול לגרום דלקת וגירוי בדרכי הנשימה" – דבר שלטענתו יכול להוות סכנה לאנשים הסובלים מבעיות נשימה ומחלות כמו אסתמה. 

"מצבים מסוימים כמו אלרגיות, אקזמה ואסתמה מתלקחים בלוחות זמנים ייחודיים לפי השעה ביום, אבל בעיקר בלילה. אם יש לכם כרית מלוכלכת, אתם כנראה מחמירים את המצבים האלה עוד יותר כשאתם מנסים לנוח". אומר רובין בציטוט מהכתבה באתר בחדשות האמריקאי וזובריצקי הוסיפה: "הצעד הראשון בשמירה על כריות נקיות הוא להימנע משינה עליהן בלי ציפית".

איך לנקות ולחטא כריות כמו שצריך:

בסוף הכתבה, האתר USA Today מוסיף כמה טיפים לשמירה על כרית לבנה ונקייה, ומזכיר שלבסוף אין ברירה, כנראה צריך להחליף את הכרית.

  • הסירו ציפיות ופזרו סודה לשתייה על הכרית כדי להפחית ריחות.
  • שאבו את הסודה לשתייה אחרי לפחות 30 דקות.
  • רססו על הכרית חומר חיטוי יעודי לבדים.
  • שמו כריות באוויר הפתוח לכמה שעות כל שבועיים.
  • כבסו כריות במכונה במחזור עדין כל שלושה חודשים, רצוי עם חומרי כביסה נטולי ריחות, בושם או צבעים.
  • ייבשו באוויר לפני החלפת הציפית.
  • החליפו את הכריות שלכם כל שנה עד שנתיים.
  • הטיפים האלה שונים ותלויים בסוג הכרית שיש לכם, אז קראו את התוויות לפני כביסה.





Source link

Continue Reading

בריאות

המחסור הסמוי: מי ההתפלה משפיעים על רמות המינרל הקריטי בגוף שלנו

Published

on




אולי מפתיע, אבל ישראל ידועה כמעצמת מים – מדינה שמרבית מי השתייה שלה מגיעים מהתפלה. מדובר בהישג טכנולוגי מרשים, אך כזה שיש לו מחיר תזונתי. תהליך ההתפלה נועד להפוך מי ים מלוחים למים ראויים לשתייה ולשימוש חקלאי.

בישראל, מרבית ההתפלה נעשית בשיטה שנקראת אוסמוזה הפוכה שבה מים נדחפים בלחץ גבוה דרך קרום בררני (ממברנה) שמסנן מהם כמעט כל דבר: מלחים, חיידקים, מתכות כבדות – אבל גם מינרלים חיוניים לגוף.

כתוצאה מכך, המים שזורמים מהמתקנים דלים במיוחד ביוד, מגנזיום, סידן ומינרלים נוספים. אומנם חלק מהמרכיבים מוחזרים למים בתהליך של העשרה מלאכותית, אך יוד אינו אחד מהם. כך נוצר מצב שבו רוב האוכלוסייה בישראל צורכת מים כמעט חסרי יוד באופן קבוע, בלי לדעת, בלי להרגיש, ובלי לקבל על כך פיצוי תזונתי אחר.

מתקן התפלה בחדרה (צילום: רויטרס)
מתקן התפלה בחדרה (צילום: רויטרס)

ברבות ממדינות העולם המערבי – בארצות הברית, קנדה, ברזיל ורוב מדינות אירופה – הפתרון למחסור ביוד כבר מזמן מיושם: העשרת מלח – מוצר צריכה בסיסי – ביוד. יותר מ־120 מדינות מחייבות לזה, ו־88% מאוכלוסיית העולם צורכת מלח מיודד. בישראל, לעומת זאת, רק כ־5% מהציבור צורכים אותו. במקום מוצר בסיסי ונגיש, מלח מועשר ביוד נמכר לעיתים במחיר גבוה פי שלושה עד חמישה מזה של מלח רגיל.

בדיון שנערך בכנסת בדצמבר 2024 הוצגה הצעת חוק שמבקשת לתקן את האבסורד הזה: לקבוע שמחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחיר מלח רגיל בפיקוח. ההצעה, שנתמכת על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, נועדה לאפשר לכלל האוכלוסייה גישה למינרל חיוני, בלי קשר ליכולת הכלכלית. בפועל זה עוד לא קרה.

מחסור ביוד: הסכנות, השכיחות וההשלכות

היוד הוא מינרל חיוני שהגוף אינו מייצר בעצמו, ולכן יש לספק אותו דרך התזונה באופן יומיומי. הוא משמש חומר גלם בלעדי לייצור הורמוני בלוטת התריס (טירוקסין 4T וטריודותירונין 3T), אותם הורמונים שבלעדיהם כמעט אף מערכת בגוף לא פועלת כראוי.

בלוטת התריס אחראית על ויסות קצב חילוף החומרים, שמירה על טמפרטורת הגוף, רמות האנרגיה, תפקוד הלב, השרירים, מערכת העצבים וגם מצב הרוח. בתקופות רגישות כמו היריון, ינקות וילדות – פעילות תקינה של בלוטת התריס חיונית במיוחד להתפתחות תקינה של המוח ושל היכולות הקוגניטיביות.

חוסר קל ביוד עלול לגרום לעייפות בלתי מוסברת, ירידה בריכוז, עצירות, עור יבש, רגישות לקור, ירידה במצב הרוח ולעיתים אף לדיכאון. כאשר החוסר מתמשך ומחמיר, הוא עלול להוביל לתת־פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), לעיכוב בגדילה, להתפתחות זפק (הגדלה של הבלוטה) ולפגיעה קוגניטיבית – בעיקר בקרב תינוקות וילדים.

מלח שולחן (צילום: מעריב אונליין)
מלח שולחן (צילום: מעריב אונליין)

בהיריון, חוסר ביוד עלול להשפיע על העובר כבר מהשבועות הראשונים – לעיתים עוד לפני שהאם יודעת שהיא בהיריון – ולגרום לעיכוב בהתפתחות מערכת העצבים, לירידה ביכולות הלמידה והזיכרון, ואף לנזק בלתי הפיך למוח המתפתח.

למרות כל זאת, בישראל שיעור הצריכה של מלח מועשר ביוד נותר נמוך במיוחד, ורמות היוד שנמדדו באוכלוסייה, ובעיקר בקרב ילדים ונשים הרות, אינן עומדות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי. הסכנה אינה מוחשית כמו כאב חד או חום גבוה, ולכן קל להתעלם ממנה. וזו בדיוק הבעיה: מדובר בחוסר שהוא “שקט", סמוי – אך כזה שעלול להותיר חותם ארוך טווח על הבריאות האישית ועל עתיד הדור הבא.

מה אתם יכולים לעשות כבר היום?

הדרך הפשוטה והנגישה ביותר להעלות את רמות היוד בגוף היא דרך התזונה. חשוב להבין שתכולת היוד במזון מושפעת מאופן הגידול, מאיכות הקרקע ומהזנת בעלי החיים.

מקורות עיקריים במזון ליוד:
• דגי ים: טונה, בקלה, מקרל וסלמון – עשירים יותר ביוד.
• מוצרי חלב (בעיקר חלב ניגר) וביצים – תכולת היוד משתנה, אך אלה מקורות זמינים ונפוצים.
• מלח שולחן או מלח גס מועשרים ביוד – הדרך היעילה והמדויקת ביותר להשלים חוסר. חשוב לבדוק את האריזה – לא כל מלח (ובטח לא מלח ים או הימלאיה) מכיל יוד.
• אצות ים – מקור עשיר במיוחד.
• תוספים – בהתאם לייעוץ רפואי, בעיקר לנשים הרות, מניקות או קבוצות סיכון, למשל אנשים עם מחלות של בלוטת התריס.

חשוב לזכור, יוד הוא מינרל חיוני, אך עודף שלו עלול להזיק. צריכה גבוהה במיוחד, בעיקר ממקורות מרוכזים כמו אצות ים מסוימות – למשל קלפ או קומבו – עלולה להביא לשיבוש בתפקוד בלוטת התריס.

בלוטת התריס (צילום: אינג'אימג')
בלוטת התריס (צילום: אינג'אימג')

אנשים בריאים לרוב מתמודדים היטב עם שינויים בצריכת יוד, זאת להבדיל מאוכלוסיות רגישות יותר, כמו אנשים עם מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, נשים הרות, מניקות ותינוקות. במצבים כאלה, צריכה עודפת עלולה להוביל ליתר־פעילות של בלוטת התריס, או להפך – לתגובה של תת־פעילות. לכן גם כאשר בוחרים להוסיף יוד לתפריט, חשוב לעשות זאת באופן מבוקר, דרך מקורות מגוונים, ולפנות לייעוץ מקצועי במקרה של ספק.

פתרון לאומי לבעיה לאומית

נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הצעת חוק לפיקוח על מחיר מלח מועשר ביוד ממתינה להתקדמות בכנסת. מטרת ההצעה כפולה: להפוך את המלח ל"מיודד" תרתי משמע, לא רק מבחינת היוד – אלא גם מבחינת המחיר. לפי ההצעה, שאותה יזמו חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלי דלל, מחיר מלח מועשר ביוד לא יעלה על מחיר מלח רגיל הנמצא בפיקוח. אם ההצעה תתקבל, היא עשויה להוביל לשינוי דרמטי בצריכה ובבריאות הציבור.

לא פחות חשובה היא ההסברה. רבים בציבור אינם מודעים לכך שרוב המלח הנמכר בישראל כלל אינו מועשר ביוד, ושצריכתו היומית קריטית לבריאות תקינה. כדי להגיע לשינוי אמיתי, לא די לסמן על המדף מלח “עם יוד", צריך גם שהציבור יידע על כך. 





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים