גל חום חריג פוקד את אירופה, כאשר טמפרטורות באזור הים התיכון מגיעות ל-9 מעלות מעל הממוצע בתקופה זו של השנה, כך דווח ברשת CNN. השילוב בין גל החום הימי לכיפת חום אטמוספרית יוצר תנאי מזג אוויר קיצוניים ברחבי היבשת.
התופעה מתרחשת כחלק מדפוס שחוזר על עצמו עם התחממות כדור הארץ. בשנים האחרונות, השפעתם של גלי החום בים התיכון על מזג האוויר ביבשת הפכו בולטים יותר. החום תורם להקפצת הטמפרטורות, גורם לשיטפונות הרסניים ומזין שריפות ענק.
המקום החם ביותר נמצא במערב הים התיכון, מדרום לצרפת. החום הימי גורם ללחות גבוהה לעלות צפונה ושומר על טמפרטורות גבוהות גם בלילות. גל החום מתחזק כאשר אוויר חם מאפריקה זורם צפונה ומחמם עוד יותר את הים, שבתורו מחמם את האוויר מעליו.
גל חום בצרפת (צילום: רויטרס)
צרפת חווה חום נרחב, עם טמפרטורות מעל 38 מעלות בערים רבות. 16 מחוזות צרפתיים נמצאים תחת אזהרה אדומה, הרמה הגבוהה ביותר. מגדל אייפל סגר את הפסגה לתיירים ביומיים בגלל החום הקיצוני. הנהלת המגדל הודיעה: "במהלך תקופה זו של טמפרטורות גבוהות, אנא זכרו להגן על עצמכם מהשמש ולשתות מים באופן קבוע".
בריטניה סובלת מגל החום השני שלה השנה. הטמפרטורות עלו מעל 32 מעלות, מה שיוצר תנאים קשים במיוחד במדינה שבה פחות מ-5% מהבתים מצוידים במיזוג אוויר.
שקיעה בספרד (צילום: רויטרס)
ספרד ופורטוגל רושמות שיאי חום חדשים. העיירה אל גרנדו בספרד הגיעה ל-46 מעלות צלזיוס ביום ראשון, שיא לאומי חדש לחודש יוני. השירות המטאורולוגי הספרדי מדווח שיוני האחרון היה החם ביותר בהיסטוריה של המדינה. בפורטוגל נרשמו 46.6 מעלות בעיר מורה, מזרחית לליסבון, גם זה שיא חדש לחודש יוני.
בתוך כך, השריפות מתפשטות במספר מדינות. בצרפת פרצה שריפה שפגעה ב-1,600 דונם בדרום המדינה. בטורקיה פונו 50,000 תושבים כאשר כבאים נאבקים בשריפות עזות במחוזות איזמיר ומניסה. גרמניה צפויה לשבור שיאי טמפרטורה עם התרחבות כיפת החום מזרחה. לאחר מכן צפויים גלי קור להביא הקלה מצפון מערב אירופה.
גל חום בגרמניה (צילום: רויטרס)
תחנת הכוח הגרעינית בזנאו שבשוויץ נותקה חלקית מהרשת בגלל החום הקיצוני. אחד משני הכורים בתחנה הושבת לחלוטין, והיחידה השנייה ממשיכה לפעול בתפוקה של 50% בלבד. בתקשורת השוויצרית דווח כי ההשבתה נובעת מהצורך להגן על ציוד התחנה הרגיש לטמפרטורות גבוהות ומהקושי לקרר את הכורים בתנאי החום החריגים.
סמנתה ברגס מהמרכז האירופי לתחזית מזג האוויר מסבירה: "גל החום הנוכחי חושף מיליוני אירופאים לעומס חום גבוה. הטמפרטורות האלה טיפוסיות יותר ליולי ואוגוסט, וקורות בדרך כלל רק כמה פעמים בקיץ".
שינוי האקלים שנגרם על ידי פעילות אנושית הופך גלי חום לתכופים, חזקים וארוכים יותר. אירופה מתחממת בקצב הכי מהיר בעולם – פי שניים מהממוצע העולמי. שינוי האקלים גם מגביר את התדירות והעוצמה של גלי חום שמגיעים מהים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".