מבצע "עם כלביא": מתווה הפיצויים של האוצר לא יכלול שכר לעובדים

מי שמקווה לקבל פיצויים מהמדינה לעובדים שכירים שפשוט לא יכולים לחזור לשגרה מלאה, צריך להוריד ציפיות רחוק מזה. בשלב זה, מתווה הפיצויים שנדון באוצר מתייחס רק לעסקים, ובמשבר הנוכחי הממשלה צפויה להיות הרבה פחות נדיבה מבעבר.

עובדים שכירים הנאלצים להישאר עם הילדים בבית לא יקבלו נכון לעכשיו מתווה חל"ת, ובאוצר מתכננים מתווה פיצוי למעסיקים ועסקים קטנים שנפגעו – כשהבסיס לחישוב הפיצוי יהיה ככל הנראה החזרי ההוצאות לעסק, ולא פגיעה במחזור החודשי או החזרי הוצאות שכר עבור עובדים שנאלצים להיעדר, בהיעדר מתווה חל"ת נפרד לשכירים.

הפער בין שחרור מקומות העבודה לבין המשך השבתת מערכת החינוך מובן גם במשרד האוצר, אבל בינתיים – ולא במקרה – המשרד לא פרסם מתווה פיצויים ברור עם לוחות זמנים. עם זאת, לאחר שיח ראשוני עם ההסתדרות וארגוני המעסיקים עלה כי השבוע יפרסם האוצר מתווה ראשון, ככל הנראה סביב ישיבת ועדת הכספים בכנסת בנושא ביום שני.

במכתב ששיגר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד כי ההסתדרות "לא תקבל מתווה פיצוי שמשמעותו שעובדים שהתעוררו למבצע צבאי ופעלו בהתאם להנחיות פיקוד העורף, יספגו הפחתות בשכרם בגין הימים שנאלצו להיעדר ממקום העבודה". ארגוני עובדים, ובהם "כוח לעובדים", המייצגים יחד כ-150 אלף עובדים, דרשו משר האוצר פגישה בהולה לקביעת הסדר פיצויים שיבוסס על פיצוי למעסיקים, שיאפשר תשלום שכר מלא לכל עובד שלא יכול לשוב לעבודה בין היתר בשל טיפול בילדים.

"נשים הן אלו שיידרשו להישאר בבית ולשלם מחיר כלכלי ואף לסכן את ביטחונן התעסוקתי. ישראל ממוקמת בתחתית דירוג ה-OECD בפערי שכר בין גברים ונשים (מקום 35 מתוך 38), וההנחיות הנוכחיות רק יחמירו את המצב", אמרה עו"ד אביגיל שחם, מזכ"לית משותפת של כוח לעובדים. היא הוסיפה: "עם כל הכבוד לרצונה של המדינה לקצר את השבתת המשק כדי לחסוך בפיצויים לעובדים ומעסיקים שניזוקים, לא ניתן לעשות זאת מבלי לספק לעובדות ולעובדים תנאים בסיסיים לחזרה לעבודה".

גם טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים, הזהירה: "עשרות אלפי אמהות לילדים צעירים נאלצות להיקרע בין פרנסה לביטחון ילדיהן, אי אפשר לדבר על תעסוקה בלי להבטיח תנאים ברורים ואנושיים לשילוב הורים בשוק התעסוקה בימי מלחמה. יש להתנות את פתיחת המשק בהפעלת מסגרות חירום מוגנות ובטוחות, ולתקצב פתרונות להשגחה על ילדים מתחת לגיל 14".

עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, מדגישה: "דווקא עכשיו מודל ההעסקה הגמישה הוא צו השעה. רבים מהעובדים לא יכולים לחזור לעבודה מלאה בגלל מגבלות שהמציאות כופה עליהם. במקום להוציא עובדים לחל"ת, הממשלה יכולה לאפשר למעסיקים להעסיק עובדים באופן חלקי, בהתאם לצרכים בפועל. עבור השעות שבהן העובדים לא מועסקים, המדינה תשלים את ההכנסה באמצעות דמי אבטלה. אנחנו מקווים שהפעם הממשלה תאמץ את המודל ותאפשר למשק לפעול בצורה יעילה ונכונה יותר בעת חירום".

באוצר אמרו כי "ככל ויידרש, וכפי שנעשה בעבר באירועים קודמים, המשרד ידע לתת את המעטפת הכלכלית לעסקים ולעובדים", אבל מנסים לחלק כמה שפחות כסף – משום שהמטרה הראשונית של השחרור המהיר של המשק לעבודה הייתה מלכתחילה צמצום הצורך בתשלום פיצויים מהמדינה. באוצר מכחישים את השפעתם על ההנחיות, וטוענים כי ההחלטות מתקבלות באופן בלעדי ברשות החירום הלאומית ופיקוד העורף.