חדשות בעולם
מבוכה בבריטניה: פינו פליטים מאפגניסטן – והביאו בכירים מהטאליבן
לוחמים לשעבר בשורות הטליבאן חיים כיום בבריטניה, לאחר שפונו מאפגניסטן במסגרת טיסות חילוץ שאורגנו על ידי הממשלה הבריטית – כך נחשף השבוע בדיווח של עיתון ה"טלגרף". לפי החשיפה, חלק מהמפונים הובאו למדינה על בסיס שמותיהם שהופיעו ברשימה שדלפה של אפגנים שביקשו מקלט או השתתפו בתוכניות רילוקיישן – אך מבלי שנערכה להם בדיקת רקע מעמיקה.
לצד אנשי טליבאן, הגיעו לבריטניה גם עברייני מין מורשעים, פקידים מושחתים, ואף אסירים ששוחררו מהכלא לאחר שהוחזקו שם על ידי הקואליציה האמריקנית. העיתון העביר את המידע לרשויות, כולל שמות ספציפיים של מעורבים.
האירועים התרחשו לאחר שבשנת 2022 דלפו בטעות פרטים של כ־25 אלף אפגנים שהגישו בקשה להשתתף בתוכנית הרילוקיישן הבריטית – תוכנית שהייתה מיועדת לאנשים ששירתו לצד כוחות הקואליציה במלחמה באפגניסטן, ובהם מתרגמים ואנשי סיוע. בעקבות כך, הבריטים השיקו את "מבצע קבלה חמה" (Operation Warm Welcome), שבמסגרתו הוטסו לבריטניה כ־6,900 אזרחים אפגנים.
בית המשפט העליון בבריטניה הטיל צו איסור פרסום על פרטי ההדלפה, אך הוא הוסר לאחרונה – מה שאפשר לחשוף את ממדי הכשל.
מקורות בכירים באפגניסטן סיפרו לעיתון כי גורמים המזוהים עם הטליבאן ניצלו את הבלאגן שנוצר, הציגו עצמם או את מקורביהם כקרובי משפחה של מבקשי מקלט, וכך הצליחו להיכנס לבריטניה. "במשרד שלנו היו אזרחים עם קשרים ברורים לטליבאן", סיפר אחד הפקידים. "הם נשלחו לבריטניה ואז 'צירפו' לוחמים כאילו היו בני משפחה – למשל בני דודים. כך הצליחו להכניס אותם לממלכה".
מקורות נוספים מאשרים דפוס פעולה דומה: פקידי ממשל אפגנים מושחתים סייעו בהעברת אנשים הקשורים לטליבאן – לעיתים על חשבון בעלי ברית אמיתיים של הכוחות הבריטיים. לדבריהם, לעיתים קרובות הסתמכו הקצינים הבריטיים על ההמלצות של אותם פקידים – מבלי לדעת כי מדובר בגורמים בעייתיים. "הפקידים המושחתים האלה דאגו להביא את לוחמי הטליבאן – במקום אנשים שבאמת עבדו עם בריטניה", אמר פקיד מקומי. "זה מדכא".
בין הדמויות שזוהו על ידי ה"טלגרף" כמי שהגיעו לבריטניה במסגרת תוכניות היישוב מחדש, נמנים ארבעה אנשים בעלי קשרים לכאורה לטליבאן. אחד מהם, שהגיע עוד לפני נפילת קאבול ב־2021, הוביל לכאורה את הגעתם של כמה מקרוביו המשתייכים לארגון. משרד ההגנה הבריטי אישר את נוכחותו במדינה, אך לא התייחס לשאלת בני משפחתו.
אדם אחר, שעבד בתחום הלוגיסטיקה ונכלא לארבע שנים בגין גניבת ומכירת נשק לקבוצות טרור, שוחרר לאחר השתלטות הטליבאן – וכיום הוא מתגורר בבריטניה. מקרה נוסף כולל גבר שהואשם בתקיפה מינית של עובדות – אך לגביו נמסר כי טרם הועבר למדינה. המקרה הרביעי נוגע לאזרח בריטי שלכאורה ניצל את מעמדו כדי לסייע בהעברת אנשים הקשורים לטליבאן במסגרת תוכנית היישוב מחדש.
החשיפות מעלות סימני שאלה קשים בנוגע להתנהלות משרד ההגנה הבריטי. דובר המשרד סירב להתייחס ישירות לטענות שהובאו בתחקיר, אך טען כי תהליך הסינון כלל בדיקות ביוגרפיות ומסמכים – ולא רק המלצות אישיות.
לפי דיווח קודם של העיתון, חייל בריטי לשעבר בשם רוברט קלארק, שהיה שותף לתוכנית המעבר, סיפר כי נאמר לו שהליך הסינון של חלק מהמפונים לא הושלם כראוי. לדבריו, ההשלכות עשויות להיות הרות גורל עבור המודיעין והמשטרה בבריטניה, אם אכן הובאו למדינה אנשים שעברו רדיקליזציה או שמרו על קשרים טרוריסטיים.
בכיר אפגני שהתראיין לכתבה סיכם במילים קשות: "הם נלחמו נגד חיילים בריטיים והרגו רבים מהם – ועכשיו הם ניזונים מהבריטים בלונדון. יש להם דם בריטי על הידיים".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
