מלחמה שאין לה די גובה חייהם של צעירים שיישארו צעירים לנצח, ראש ממשלה בחקירה נגדית, החרדים מאיימים לפרק את הממשלה. למול החדשות העגומות, התרבות והאמנות כתמיד הם מזור לנפש. בהמלצות: ספר אמנות חדש, אירוע אמנות רב תחומי במלאת 60 שנים למוזיאון ישראל, קונצרט ייחודי "איך מלחינים את קפקא" בספרייה הלאומית, תערוכה חדשה לבלו סמיון פיינרו, חתן פרס ישראל באמנות, סדרת מופעים לזמרת האנרגטית שרי, והזמר העולה דניאל וייס ועוד.
"מוזה מוזאיקה 2" ספר אמנותי חדש על מוזאיקה בישראל, מאת ובעריכת יעל ניצן (הוצאת ארגון אמני המוזאיקה בישראל. גרפיקה: ענבל קוץ). הספר יוצא למסע מרהיב בעולם המוזאיקה הישראלית תוך שהוא מדגיש את ההשפעה של ההיסטוריה העתיקה על ההווה המודרני. בספר, אוסף מקיף של תצלומים של יצירות מופת, לצד תצלומים שהופכים את האמנות הזו לייחודית ומגוונת – זכוכית צבעונית, אבן טבעית, חרס, עץ ומתכות יקרות.
במרכזו של הספר סקירה של כ-40 אמני המוזאיקה המובילים בישראל, כשבין המפורסמים שבהם ניתן למצוא יצירות של אמנים שהשאירו חותם על הרעיון והטכניקה הישראלית, לצד עבודות עכשוויות שמאתגרות ומנצלות את הדמיון ואת הכישרון של כל אחת ואחד.
מרים בובר, מילדי לנה קיכלר, אחת האמניות המופיעות בספר מתמקדת ביצירתה בציור נוף מקומי ובדיוקנאות, באמצעותם היא נוגעת בשאלות של זהות. בובר מחוברת לנופים של ארץ התנ"ך, חושפת את פנטזיית הפסיפס האישית שלה. האבן עוזרת לה להשתחרר מתבניות קבועות וכך מעודדת שינוי והתפתחות, ספונטניות והרפתקנות, יצירתיות ורגש. לבובר כ-200 עבודות שמיעוטן עוסק בשואה ומרביתן בשורשיה בארץ, בנופי מושב לכיש בו היא גרה.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לאמני אשקלון שיצרו בעירם אשקלון מרחב אמנותי שמוקדש לאמנות המוזאיקה, בראשם אילנה שפיר, חנה רביב, יהודית קרן, פנינה נדיבי, אראלה צרפתי, ביתה של נירה פורטוגלי ופסליו של אלכסיי דיינזון. הספר אינו רק אוסף תצוגות גרפיות, אלא גם כלי מחקר והשראה, לחובבי האמנות ולחוקרי ההיסטוריה שמבקשים להבין את שורשי היצירה של המוזאיקה בישראל — מיצירות דתיות ופולחניות ועד אמנות עכשווית, מחיבור לתרבות המקומית ועד השראה בינלאומית.
2. לילה אחד. שישים שנה. מוזיאון ישראל חוגג 60
מער וצהלה. נקודות הרחה (צילום: יאיר מיוחס)
לילה אחד יוצא דופן במוזיאון ישראל, שעיקרו אירוע אמנות רב תחומי וחד פעמי של אמנות, במלאת ששים שנים להקמת מוזיאון ישראל.
למעלה מעשרים יצירות מקור ראשונות שנוצרו במיוחד לערב זה, מתוך אחד האוספים התרבותיים המשמעותיים בעולם הכולל כחצי מיליון פריטים מהתקופה הפרהיסטורית ועד לאמנות עכשווית.
עם פרפורמנס, סאונד, תנועה, ריח, אופנה, טקסים, האירוע מציע לחשוב מחדש על המוזיאון: איך ניתן להפעיל אוסף חי? מהו היחס בין הציבור לארכיון? ואילו צורות חדשות של שייכות, פרשנות או הדהוד – אפשר ליצור בלילה אחד?
ביום חמישי ה-12.6, במשך שבע שעות 18:00 עד 1:00 בלילה יתקיימו מגוון אירועים ופעילויות כמו לעצור ולהריח את האמנות באחת מנקודות ההרחה של סטודיו מ.ל.א; להתהלך בין מיצב ענק של פטריות מתנפחות של SALTY אדריכלים; להצטרף לתהלוכה אזרחית בה הציבור נושא על כפיו את האוסף של מוזיאון ישראל; לעוף במחשבות בעקבות שיחה על אלוהות והשראה עם ג'רמי פוגל מבית רדיקל;
להציץ לריאלטי-שואו דוגמנים של מעצב האופנה דוד וקסלר בסלון צרפתי מהמאה ה-18; להיות או לא להיות בדו-קרב בהשראת יוספוס פלביוס ביצירה של צבי סהר וטל ארז ב״חלל הרואה״; גם לחזור אחורה בזמן עם אמנית הקול והמנצחת נטע שפיגל שמחייה שפות עתיקות בגלריות האגף לארכיאולוגיה; של שישה מעצבות ומאיירים. להאזין ל״חליפות״ מוסיקליות- יצירות שהולחנו במיוחד בהשראת יצירת אמנות על ידי ניתאי הרשקוביץ, און קדוש, רומי קופרמן ואלון רנצלר; שיחה אינטימית עם אחת מהאוצרות והאוצרים של מוזיאון ישראל; לראות מה קורה לחיות בעומק הלילה בגן הפסלים עם נירה פרג; לרקוד בגלריות עם הכוריאוגרף הלל קוגן וקולקטיב רקדנים במסע בין השראה וניכוס.
3. בלו סמיון פיינרו. חתן פרס ישראל בתערוכה חדשה. מוזיאון ינקו דאדא
בלו סימיון פיינרו- מסכה (צילום: אביטל בר-שי)
FACE TO FACE ONE THING AFTER ANOTHER – תערוכה חדשה של חתן פרס ישראל לאמנות בינתחומית לשנת 2025 מוצגת במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד.
בתערוכה מבחר יצירות חדשות מהשנתיים האחרונות של האמן. פיינרו ידוע בשפה חזותית סמלית ועוצמתית המשלבת חפצים יומיומיים הנושאים משמעויות פילוסופיות וחברתיות. יצירותיו חוקרות ניגודים וסתירות, משקפות את המורכבות של החיים בארץ ועוסקות בנושאים כמו נדודים ובית, שפיות ושיגעון, זיכרון ושכחה.
בתערוכה מתקיים מפגש עם מיצב קיר: דימויי מסכות התלויים על הקיר, לצד עבודות וידאו, רישום וקולאז'. המסכות, ששימשו מאז ימי קדם ככלי פולחני וכאמצעי לשינוי מנטלי וגופני, מופיעות כאן כחיץ בין האדם לעולם – כלי להתמודדות עם פחדים ושדים פנימיים. פיינרו יוצר דיאלוג עם המסכות של מרסל ינקו, ממייסדי תנועת הדאדא. השניים יוצאי רומניה שחוו חוויות הגירה דומות שהשפיעו על יצירותיהם.
התערוכה היא ביטוי חזותי של חרדה, של המתח שבין ודאות לאי-ודאות, בין גילוי להסתרה, ובין פחד להתמודדות. היא תוצר של מפגש ישיר עם מציאות רוויית התרחשויות, חוסר יציבות וזרימה בלתי פוסקת של שינויים ורגשות. מבטאת התמודדות ישירה ובלתי אמצעית עם הפחדים, החרדות והמציאות – בצורה של מבט כן וישיר.
״מנקודה מסוימת כבר אי אפשר לפנות אחורנית ולחזור. לנקודה הזאת עלינו לשאוף להגיע״ – זה אחד הפרגמנטים מאת קפקא שג'ורג' קורטג בחר לחבר להם מוסיקה.
קורטג בן ה-99, אחת הדמויות המוסיקליות הבולטות במאה השנים האחרונות, ליקט והלחין שברירים מתוך היומנים, המכתבים האישיים והמחברות של קפקא. התוצאה היא אוסף של מיניאטורות הכתובות לזמרת סופרן וכינור – הרהורים וחלקיקי סיפורים ההופכים לשברים מוסיקליים בניסיון להעניק פרשנות בצלילים לטקסטים האינטימיים ביותר של הסופר.
הפרויקט הקאמרי הישראלי: סופרן: קרן מוצרי | כינור: דניאל ברד הקונצרט התאפשר הודות לנדיבותם של סוזי וברוס קובנר הערב, יום רביעי 4.6 | 20:00 | לאחר הקונצרט הקהל מוזמן לתערוכה "קפקא גילגולו של סופר" בהשתתפות האוצר שטפן ליט. התערוכה תינעל ב-13.6
5. שרי חוגגת 45 שנות קריירה
שרי (צילום: רון קדמי)
שרי הזמרת שפרצה לתודעה עם האנרגיה הסוחפת שלה ולהיטים שהפכו לפסקול חייהם של דורות, חוגגת 45 שנות קריירה בסדרת מופעי להקה המשלבים עיבודים מיוחדים ללהיטיה בהם "לעולם בעקבות השמש", "זה הרגע לאהוב", "דם חם", "ילדיסקו", "Let's Go Wild" ועוד.
בפעם הראשונה, תארח שרי על הבמה את ילדיה אדר גולד ("עילי בוטנר וילדי החוץ") ויובל גולד ("הכוכב הבא"). יום שלישי 10.6 | 21:30 | זאפה הרצליה יום חמישי 26.6 | 21:30 | זאפה חיפה
יובל גולד ("הכוכב הבא") (צילום: רון קדמי)
6. דניאל וייס במופע להקה
דניאל וייס, מקיבוץ בארי ששרד את התופת ב-7.10 אך שכל את הוריו, הוא הקול שריגש את שומעיו – מגיע למופע נגנים ראשון לאחר החשיפה הגדולה בכוכב הבא לאירוויזיון.
במופע יבצע וייס שירים: "Imagine", "אני גיטרה", "שדות של אירוסים", לצד שירים מקוריים ומיטב קלאסיקות. הפקה מוזיקלית: דורון רפאלי יום שבת, 14.06 | 21:30 | זאפה חיפה יום חמישי 26.6 | 21:30 | זאפה ירושלים
7. המחזמר "אמלי". סטודיו ניסן נתיב ירושלים
הקסם המוסיקלי של המחזמר "אמלי" מאת קרייג לוקאס מגיע לירושלים, ויעלה בסטודיו למשחק ניסן נתיב. אמלי יוצאת למסע גילוי עצמי דרך מפגש עם האנשים, הרחובות והחפצים המסתוריים של העיר פריז. כדי ללמוד לפתח קשרים אנושיים קרובים יותר, היא מחליטה לעזור לאנשים ומתערבת בחייהם בסתר, עד למפגש בלתי צפוי שזימן לה הגורל.
המופע מתקיים בשפה האנגלית עם כתוביות בעברית. סטודיו למשחק ניסן נתיב, ירושלים 11-26 ביוני
8. HOME. מופע מחול של להקת המחול יניב הופמן
מתוך המופע הום להקת המחול יניב הופמן (צילום: אפרת מזור)
להקת המחול יניב הופמן מציגה את "HOME", יצירת מחול חדשה שנולדה מתוך הכאוס והכאב. מופע המחול החברתי HOME מציג מרחב בו נשאלות שאלות עמוקות: האם אנחנו מתפרקים בגלל המציאות החיצונית או שהפירוק כבר התרחש בפנים? מי מחזיק את מי – הבית את האדם או האדם את הבית?
היצירה עוסקת באי-ודאות הקיומית של החברה הישראלית בזמן אמת: מלחמות, חטופים, שבר חברתי ופוליטי, כל אלה מהדהדים לתוך בדידות, קונפליקט, וכמיהה לריפוי. בהתאם לכך, המופע בנוי כמערכת פתוחה – משתנה, נושמת ומגיבה למציאות. היצירה שואבת השראה ממשברים אישיים של היוצר, וככזאת פונה אל חוויה קולקטיבית. התלבושות מורכבות מטלאים, חגורות בטיחות ומעילים שמסתירים את החושים ומציעות פרשנות חזותית מרתקת לשאלת הגבולות בין הגנה לחנק.
התפאורה כוללת פלטות נעות וקוביות פרספקס המדמות בתים. מופע הבכורה פסטיבל המחול כרמיאל יום רביעי 2.7 | 19:00 | היכל התרבות, כרמיאל בכורה תל אביבית 19.7 | 21:00 | מרכז סוזן דלל 28.7 | 21:00 | מרכז סוזן דלל https://www.yanivhoffman-dance-company.com/blank-7
עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.
הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.
בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.
נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.
עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.
את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.
על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.
מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.
מחבר להקה לסולן
במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.
לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון' והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
שנות ה-80 העליזות
בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.
עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.
בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.
בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית
לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.
גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.
לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!
רשימת השירים בעריכה המיוחדת
יעלה ויבוא
נתתי לה חיי (להקת כוורת)
גן סגור (הכבש השישה עשר)
תשע בכיכר (גזוז)
שטח ההפקר
רחוב סומסום
הופה היי
היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
הא או (גזוז)
אני שוב מתאהב
לידיה הלוהטת (דודה)
לוליטה
יו יה (כוורת)
הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
טוב שבאת
אלף כבאים (דודה)
למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
טנגו צפרדעים (כוורת)
חורף
לכבוד הקיץ (גזוז)
והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
בואי נישאר
בלעדייך
הו מה יהיה
חייך וחיי (עם ריטה)
יש אי שם
פרח
אני אוהב אותך חזק
אין עוד יום
שלל שרב
רוני (גזוז)
כלים שלובים
פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי)
נגיעה אחת רכה
נערה במשקפיים
הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
אני אוהב (הכבש השישה עשר)
תנו לגדול בשקט
אמא ודני (גזוז)
סוס עץ
שירות עצמי (כוורת)
ציפי פרימו (גזוז)
שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל)
שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
ילד מזדקן (כוורת)
נאחז באוויר
מה אתה בכלל יודע על אהבה
לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
עדיין מחכה לך
יורם
מסע אלונקות (עם ששת)
שירי סוף הדרך
עד הבוקר (כשנולדתי)
העיקר זה הרומנטיקה
ככה היא באמצע (כוורת)
שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
בשדה ירוק
כמעט סתיו
עניין של זמן
סימן שאתה צעיר
ערב אבוד
היא לא תדע (גזוז)
לך ספר לסבתא (כוורת)
איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
אין לי כסף
הכל פתוח
נם לא נם
חללית (גזוז)
שיר מלחים (כוורת)
אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
תקלה מהתחלה (גזוז)
דרך ארץ
גובינא (גזוז)
צל עץ תמר (זהו זה)
ריקוד ירח
עדן
אני אומר מילה (עם רונה קינן)
מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
מי תרצי
סורו מני
אל הגבים
זמר לספינה
בין שלוש ובין ארבע
זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
נובמבר
בקצה ההר
הו איזה לילה
אם יוולד לי ילד
כשאת מחייכת
אם היינו
עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
שיר לשירה (זהו זה)
בבוקר
שלושה בלילה בעיר
אחלה עולם (עם מאור כהן)
נחמד (כוורת)
'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.